אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ נ' אלקומי

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בנזקי תאונת דרכים שאירעה ביום 14.7.11 ברחוב אגריפס בירושלים. התובעת הינה הבעלים של אוטובוס מ.ר. 87-964-01 (להלן: "רכב התובעת"). הנתבע היה, בזמנים הרלבנטיים לתביעה, הנהג במשאית מ.ר. 62-708-63 (להלן: "רכב הנתבע").

2.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, בעת שרכב התובעת עמד כמטר וחצי אחרי רכב הנתבע בפקק תנועה ברחוב אגריפס, כשלפתע, רכב הנתבע החל להידרדר במהירות איטית לאחור, לא שעה לצפירת נהג רכב ופגע בו.

3.אליבא דגירסת הנתבע, כפי שנטענה בכתב ההגנה, עת נעמד בפקק תנועה ברחוב אגריפס, רכב התובעת שלא שמר מרחק מספיק ולא הספיק לעצור ופגע בו מאחור.

4.ביום 15.7.13 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו נשמעו עדויות הנהגים ועדות עד ראייה נוסף מטעם התובעת.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים והעד הנוסף ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל בעיקרה.

הנני נותן אמון מלא בעדותו של נהג התובעת. עדותו נמצאה קוהרנטית ונתמכה בדיווח הראשוני שמסר על קרות התאונה לתובעת. כמו כן, עדותו נתמכה בעדות עד ראייה אובייקטיבי, מר אילן בן שלמה, פקח עיריית ירושלים שבמסגרת עבודתו היה עד להתרחשות התאונה. לעומתו, עדותו של הנתבע נמצאה עדות יחידה של בעל דין שלא נתמכה בסיוע ראייתי כלשהו. בנוסף, הוברר במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע כי הינו בעל עניין רב בתוצאות ההכרעה בתובענה זו, בין היתר, נוכח העובדה, כי ככל שיימצא אחראי לקרות התאונה תופחת ההשתתפות העצמית הגבוהה שתשולם לחברת הביטוח ממשכורתו.

6.הן נהג התובעת והן העד מר אילן בן שלמה העידו בפני, כי בעת שרכב התובע עמד מאחורי רכב הנתבע, לפתע, רכב הנתבע התדרדר לאחור, פגע ברכב התובע והסב לו נזקים. עדות זו, כאמור, נמצאה מהימנה ולא נסתרה ומשכך, הנני מקבלה.

7.הנני קובע, איפוא, על יסוד האמור, כי הנתבע התרשל באופן בלעדי בנהיגתו בכך, שנהג באופן בלי סביר ובניגוד למה שניתן לצפות מנהג סביר ומיומן בנסיבות אלה, בין היתר, בכך, שאפשר לרכבו להתדרדר לאחור בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב לנעשה בדרך ותוך שסיכן את רכב התובעת וגרם לו נזקי רכוש.

8.באשר לשיעור הנזקים הנני מאשר הנזקים הישירים כפי שהוצגו בחוות דעת השמאי אורי מור מיום 1/8/11. יחד עם זאת, אין בידי לקבל טענות התובעת באשר לנזקים בדמות שכ"ט שמאי ואובדן יום השבתה, זאת, בהיעדר הוכחה כדבעי.

9.סוף דבר- הנתבע ישלם לתובעת סך של 8,196 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14/3/12 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבע יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ וכן, בהוצאות אגרת בית משפט בסך 365 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.