אגבאריה נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לבטול אסור שימוש ברכב.

הרכב שייך לגב' ספורי נאיפה, בעת האירוע מושא הבקשה, נהג ברכב חתנה מר חסאן אגבאריה. המבקש טוען כי לא נהג כלל ברכב אלא רק ישב בכסא הנהג. לטענתו אשתו מחזיקה ברכב בדרך כלל, וזאת לצורך טפול באמה החולה. עוד הצהיר הנהג, כי מעולם לא נהג ולעולם לא נהג ללא רישיון.

אשת הנהג הצהירה כי הרכב בחזקתה ומשמש אותה לצורך טפול באמה. עובר לאירוע, נהגה היא ברכב ומשחשה ברע, ויצאה את הרכב על מנת לעשות את צרכיה, נכנס בעלה לרכב, מבלי ששמה לב לכך ומבלי שנתנה את רשותה לכך.

עיינתי בחומר החקירה, ממנו עולה כי השוטרים הבחינו במבקש כאשר הוא נוהג ברכב, באזור מחצבת גולני, לכיוון צומת גולני, וזאת לאחר שהחליף מקומות עם אשה שישבה לצידו.

בדברי הנהג נרשם "...אני הזזתי את האוטו...". כך עולה גם מהודעתו שנגבתה סמוך לאחר האירוע.

מגיליון הרשעותיו הקודמות של הנהג, עולה כי למרות שאיננו מורשה לנהיגה, ומעולם לא החזיק ברישיון, צבר לחובתו 4 הרשעות קודמות בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא בטוח, חלקן משנת 99 והאחרונה בהן משנת 2002.

בעלת הרכב לא חתמה על תצהיר, אשת הנהג טוענת שהיא המחזיקה ברכב בדרך כלל, טענה שאף לא הוכחה בפני. גם לו הוכחה טענה זו, הרי שבנסיבות האירוע, כמפורט לעיל, ובהתחשב בעובדה שאין זו הפעם הראשונה שבעלה נוהג ללא רישיון, הרי שהגב' אגבאריה לא עשתה כל דבר על מנת למנוע את העבירה, ולא הורתה לנהג לפעול בדרך אחרת. טענתה שהרכב נלקח ללא ידיעתה ובלי הסכמתה, נסתרת בדוחות השוטרים אשר מצביעים על החלפת מקומות מידית בין הנהג לאשתו.

בנסיבות אלה, אינני מוצאת כי הבקשה על נימוקיה נכנסים לגדר סעיף 57 ב' לפקודה.

החלטת הקצין הפוסל סבירה והגיונית לנוכח קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות רבה.

עיינתי בבקשה ולמרות הקושי שאולי יגרם למבקש ולרעייתו, כמו גם לבעלת הרכב, אני מוצאת כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי של הראשונים, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"א, 03/07/2011 במעמד הנוכחים.

דלית שרון-גרין, שופטת

הוקלד על ידי: אילנית בן שמעון