אבתהאל חרוב נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

התובעת, גב' אבתהאל חרוב, הגישה תביעה זו נגד החלטת הנתבע לפיה היא חדלה להיות תושבת ישראל ממועד נישואיה ביום 6.9.06 (נ/2) וכן נגד החלטת הנתבע מיום 17.9.09 על פיה נדחתה תביעת התובעת לקצבת ילדים מיום 15.9.09, בשל העדר תושבות.

המחלוקת בתיק זה עניינה בשאלה האם, כטענת הנתבע, התובעת העתיקה, לאחר נישואיה, את מרכז חייה לבית בעלה בכפר "דיר צאמת" ב"דורא" שבנפת חברון, או שמא כגרסת התובעת היא המשיכה, גם לאחר נישואיה, לגור בבית חנינה החדשה שבתוך תחום ירושלים, בדירה בבניין דירות השייך להוריה.

עובדות

התובעת, גב' אבתהאל חרוב, ילידת 28.4.88, היא בתם של מר מומחד עומר חרוב וגב' זהרה חרוב.

התובעת ילידת ירושלים ומחזיקה בתעודת זהות ישראלית. היא גדלה בבית הוריה בבית חנינה החדשה, בתוך תחום ירושלים.

אביה של התובעת הינו בעל מניות ומנהל בחברת "חרוב מדיקל סנטר בע"מ" המפעילה מרפאה של קופת חולים לאומית באל-עיסוויה.

בחודש 9/06 נישאה התובעת לקרוב משפחתה איברהים חליל עודה חרוב מדיר צאמת – דורא בנפת חברון.

לתובעת ולבעלה נולד בן ביום 29.8.07, לו קראו ראמי.

אין מחלוקת כי עד לנישואיה היה מרכז חייה של התובעת בבית חנינה, בבית הוריה. בית הוריה נמצא בקומה השלישית בבניין דירות בן חמש קומות השייך להוריה.

בעקבות נישואיה לתושב השטחים ולקראת לידתו הצפויה של בנה, הגישה התובעת לנתבע ביום 20.8.07 דין וחשבון רב שנתי (נ/1) בו הצהירה על מגוריה בבית חנינה החדשה. התובעת לא ציינה, כנדרש בטופס הדין וחשבון, את כתובות המגורים הקודמות של בעלה, לרבות כתובות שלפני הנישואין.

ביום 8.4.08 הגישה התובעת דין וחשבון רב שנתי בו כתבה כי כתובת מגורי בעלה הינה "חברון" מיום לידתו עד "היום" (נ/3).

לתובעת אחות מבוגרת ממנה (ילידת 1984) ששמה עולא. עולא נישאה בשנת 2005 לתושב דיר צאמת – דורא. ביום 19.10.06 נערכה חקירה של הנתבע בעניינה של עולא, במסגרתה הגיע חוקר הנתבע, מר עבד חממי, לבית הדירות של משפחת התובעת בבית חנינה. לפי עדותה של עולא בפני חוקר הנתבע, היא התגוררה לאחר נישואיה בדיר צאמת-דורא עד למועד בו נכנסה להריון וממועד זה חזרה לגור בבית הוריה בבית חנינה (נ/9). מסקנת החוקר (מר חממי), בעקבות חקירתו מיום 19.10.06, היתה שאכן עולא מתגוררת מגורי קבע בבית חנינה עם בעלה (נ/8).

בהודעתה לחוקר נשאלה עולא "היכן התגוררת עם בעלך וליד מאז נישואייך ועד היום", ולכך היא השיבה:

"גרתי בבית חמי הפרטי ב"דיר סאמת" וכשנכנסתי להריון עם בני מחמוד בחודש הראשון עזבתי את "דיר סאמת" ועברתי לגור בדירה הזאת בנכס הוריי הפרטי וערכתי חוזה שכירות עם אבי לדירה שאני מתגוררת בה. דירה זאת כוללת חדר שינה וסלון ומרפסת פתוחה ומטבח ושירותים ויש חדר פנימי שהכנו אותו לאחותי "אבתהאל" שבאה מדי תקופה עם בעלה אברהים ח'ליל חרוב".

במסגרת החקירה מיום 19.10.06 בעניין אחותה של התובעת עולא, נחקרה אמה של התובעת כחצי שעה לפני שעולא נחקרה (נ/10). אם התובעת טענה שבדירה בקומה הרביעית לבניין המגורים של המשפחה (שהיא קומה אחת מעל לדירת הורי התובעת), מתגוררות בדירה אחת עולא והתובעת. לשאלת החוקר היכן עולא ואבתהאל השיבה אם התובעת כי עולא בביתה (ואכן כך היה ועולא נחקרה בסמוך לאחר מכן) ואילו לגבי התובעת מסרה אמה כי היא הלכה לשוק. התובעת לא היתה בדירה בה נחקרה עולא. כאמור, עולא אמרה בחקירתה כי בדירה ישנו חדר שהוכן עבור התובעת "שבאה מדי תקופה עם בעלה".

ביום 24.12.07 בוצעה חקירה בעניינה של התובעת. חוקר הנתבע, מר עבד חממי, הגיע לבניין המגורים של הורי התובעת בשעה 9:00 בבוקר ופגש באם התובעת וחקר אותה (הודעת אם התובעת במסגרת נ/11). אם התובעת מסרה לחוקר:

"ובשאר הבניין מתגוררות.. כל אחת בדירה שלה:

אבתהאל אשת אברהים ח'ליל עודה והבן שלה ומתגוררת בקומה שמעלינו והיא מתגוררת אצלנו מאז שהתחתנה ועד היום, בעלה הולך ובא והחתן שלי אברהים מדורה ובתי נמצאת כעת בדירתה עם הבן שלה והרהיטים שלה ובתי אבתהאל עקרת בית ומתקיימת מהכנסת בעלה שעובד כפועל נודד בשטחים".

לאור אמירת אם התובעת בדבר היותה של התובעת בדירתה, ביקש החוקר (מר חממי) מאם התובעת ללוותו לדירתה של התובעת. אם התובעת עלתה עם החוקר לקומה שמעל זו בה נמצאת דירת הורי התובעת ואז אם התובעת טענה שהתובעת הלכה לקופת חולים באל-עיסויה ואינה בדירתה, בניגוד לאמירתה בחקירתה זמן קצר קודם לכן (דו"ח פעולה וזכרון דברים במסגרת נ/11).