אברץ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לשיפוי התובעת, בגין נזק אשר אירע למראת רכבה ביום ה- 10.2.13, כפועל יוצא מתאונת דרכים ובצירוף הוצאות משפט.

התובעת הינה עוסק מורשה, בבעלותה מונית, אשר הייתה כאמור מעורבת בתאונה. בעת התאונה נהג במונית מר ישראל אבנט אשר העיד בבית המשפט באשר לנסיבות התאונה, לדבריו נפגעה המונית בה נהג ע"י אוטובוס של הנתבעת עת עמד במפרץ חניה ארוך של אוטובוסים לצורך העלאת נוסע למונית.

מטעם הנתבעת העידו שניים, מר ערבה עמר, נהג האוטובוס בעת התאונה, אשר אף צורף כנתבע 2 ביום הדיון ומר אדי שפירא, נוסע באוטובוס אשר היה עד לתאונה.

הנתבע 2, בגרסתו, מטיל את האחריות לתאונה לפתחו של מר אבנט. לדבריו כאשר נכנס למפרץ החניה המיועד לאוטובוסים כאמור, וניסה להתקדם בו, החל מר אבנט לנסוע קדימה מימינו וכך נפגעה המראה הימנית של המונית. הנתבע 2 אף הדגים את מהלך התאונה באמצעות מכוניות צעצוע.

מר אדי שפירא חיזק את גרסת הנתבע 2 והעיד אף הוא כי המונית, אשר הייתה מימינו של האוטובוס, החלה לנוע ופגעה בו .

בנוסף, מטעם הנתבעות הוגשה תמונה של מקום התאונה אשר סומנה נ/1.

התרשמתי מן העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ועיינתי בכתבי הטענות ובכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, העדויות שנשמעו ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, עדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".

משמיעת העדויות מצאתי לנכון להעדיף את עדותו של הנתבע 2, מה גם שעדותו זו נתמכה בעדותו של מר אדי שפירא שאינו בעל עניין בתוצאות התיק כי אם נוסע באוטובוס בעת התאונה. ומאחר וכאמור נטל השכנוע רובץ לפתחה של התובעת, אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתה של התובעת .

אני קובעת כי התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 300 ₪ כל אחד.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ד, 04 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: