אברמוב נ' ויזל ואח'

פסק דין

1. התיק שבכותרת הסתיים היום במהלך הדיון בפשרה, על יסוד הודעה שמסרו הנתבעים. עתה, נותר לדון בטענות הצדדים לעניין ההוצאות.

2. נוכח האופן בו הסתיים ההליך, אין מקום כי בשלב זה אכריע בטענות הצדדים לגופו של עניין. די כי אציין, שניתן להתרשם כי לשני הצדדים טענות הראויות לבירור ולדיון. יש ממש, עם זאת, בטענת התובע כי ניתן היה להביא את ההליך לסיומו באופן דומה בשלב מוקדם יותר. הצעה כי הנתבעים ימסרו הודעה ברוח ההודעה שנמסרה היום הועלתה עוד בדיון שהתקיים ביום 4.11.10. בא כוח התובע הודיע בזמנו על הסכמתו לנוסח האמור (הגם שמטיעוני הצדדים ניתן להבין כי בפנייה בכתב אחרי כן לנתבעים, נכללה תוספת מסויימת לאמור בהצעה). הנתבעים לא הודיעו על הסכמה דומה. מובן, כי הנתבעים לא היו חייבים להסכים להצעה כלשהי. עם זאת, ובלא לחוות דעה על הטענות בדבר סיבות אפשריות לשינוי בעמדתם, תמונת ההתנהלות הכוללת של ההליך תומכת בטענה כי היה בידם למנוע את עיקר ההוצאות שהוצאו בשלב של הכנת התצהירים והחקירות.

3. לעיצומו של עניין אחרון זה, אין בפניי נתונים קונקרטיים או תיעוד בדבר היקפן המדוייק של הוצאות אלה. נטען כי מדובר בשכ"ט המשולם לפי שעת עבודה. ניתן להתרשם, כי הושקעה עבודה משמעותית מטעם התובע בשלב הגשת התצהירים והכנת החקירות. גם על רקע זה, יש לתת משקל ראוי בפסיקת ההוצאות בהליך זה לאופן בו הגיע ההליך לסיומו, ולהיקף ההוצאות הסביר בתיק זה, בשים לב לתוחלת הסעד הצפוי בו (אם וככל היתה התביעה מתקבלת), על רקע אופן ניסוחם ותוכנם של הפרסומים נשוא התביעה, האופן בו הופצו, קהל היעד, והיעדרה של טענה ממשית לנזק ממוני. יש לתת את הדעת גם לכך, שהנתבעים ניצבו בפניי תביעה על סך של 300,000 ₪. יש להניח כי הם נדרשו להוצאות המשקפות סכום זה, אשר להערכתי גבוה במידה לא מבוטלת מתוחלת הסעד הצפוי אילו היתה התביעה מתקבלת.

4. מכלול שיקולים אלה מביא למסקנה, כי יש לפסוק לתובע שכר טירחת עורך דין בשיעור של 5,500 ₪, לו אין לצרף מע"מ. בנוסף לכך, בשים לב לאופן בו הגיע ההליך לסיומו, תושב לתובע אגרת בית המשפט, בכפוף להוראות התקנות.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ב, 16 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.