אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אברהם כהן ידיות ופרופילים בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס והמע"מ

אברהם כהן ידיות ופרופילים בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס והמע"מ

תאריך פרסום : 07/07/2011 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
3539-07
07/07/2011
בפני השופט:
ישעיהו שנלר

- נגד -
התובע:
אברהם כהן ידיות ופרופילים בע"מ
הנתבע:
מדינת ישראל-אגף המכס והמע"מ
פסק-דין

פסק די ן

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א-יפו (כב' השופטת א' פרוסט פרנקל) מיום 19.7.2007, שבמסגרתו דחה בית המשפט את תביעת המערערת, למעט פריטים בודדים, להשבת תשלום מכס ששולם ביתר בשל טעות בסיווגם של הטובין (ת"א 37036/05 ת"א 23794/05).

הקדמה

1. מצאתי לנכון להקדים מספר מילים בנוגע לרקע ההיסטורי של תעריף המכס, כדי שניטיב להבין את המושגים ואת המחלוקת שבין הצדדים.

עם התפתחות הטכנולוגיה, התפתח גם המסחר הבינלאומי עד שנדמה כי אנו כפר גלובלי קטן. סחורות משונעות ומועברות ממקום למקום בכל רחבי הגלובוס בקלות. כל מדינה ומדינה מווסתת את הסחורות העוברות דרכה: לחלקן נאסרת הכניסה בכלל; לחלקן מותרת הכניסה בהגבלות מסוימות, ובכפוף לתשלום מס, המכונה דרך כלל "מכס"; ולחלקן הכניסה חופשית, וללא כל הגבלה. גובה המס המשולם משתנה מסחורה לסחורה. המלאכה של סיווג הסחורות בהתאם למס המשולם בגינה איננה מן המלאכות הקלות. סוגיה זו נחשבת לסוגיה קשה וחשובה אשר העסיקה, ועוד תעסיק, את בתי המכס והיבואנים, וממילא את בתי המשפט, בארץ ובעולם. היטיב לבטא זאת כב' השופט י' אנגלרד (ע"א 655/99 יורוקום תקשורת סלולרית נ' מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ, פ"ד נה(5) 577):

"הסוגיה של מסי ייבוא ומסי קנייה מסובכת היא כי תלויה היא במעשי סיווג מורכבים ובהסכמים בין-לאומיים, על פרטיהם ועל דקדוקיהם. ניגודי האינטרסים הם אופייניים: המדינות המייצאות חפצות כי מוצריהן ייכנסו למדינות אחרות ללא מסים וזה גם רצונם של היבואנים והסוחרים. מנגד עומדת המדינה בעלת הייבוא, שצרכיה מרובים ומשום כך זקוקה תמיד להכנסות. כפי שנראה, קשה סיווגם של מוצרים כקריעת ים סוף".

כדי לשפר את המסחר, שישמור על דינאמיות, זרימה ורציפות החיוניים עבורו, נתכנסו חכמי המסחר בשנת 1952 בבריסל, וייסדו את המועצה לשיתוף פעולה בענייני מכס (Customs Co Operation Council). בשנת 1994 שונה שמה לארגון המכס העולמי (World Customs Organization). תפקיד הארגון היה, בין היתר, ליצור קוד בינלאומי המתאר את הטובין וקובע להם סיווג אחיד עד כמה שניתן. בשנת 1955 יצאה הגרסה הראשונה של מינוח בריסל (Nomenclatur Brussels). בשנת 1983 (14.6.1983) יצאה האמנה הבינלאומית בדבר שיטה מתואמת לתיאור מצרכים וקידודם (כתבי אמנה 1010, כרך 30 עמ' 595), המכונה גם השיטה ההרמונית (Harmonized Commodity Description and Coding System). ישראל אמצה את המינוח אל חיקה ביום 1.1.1988 במסגרת צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, כשהתעריף עצמו מופיע בתוספת הראשונה לצו.

[ניתן לראות את התעריף המעודכן באתר רשות המיסים (http://62.219.95.10/TaarifHistory/)].

מינוח בריסל

2. המינוח מחולק ל-21 חלקים, 97 פרקים, סעיפים – המכונים "פרטים", ותתי סעיפים המכונים – "פרטי משנה". בראש כל חלק ובראש כל פרק נמצאים "כללים" פרשניים המתייחסים לאותו החלק והפרק בהתאמה.

כל פריט (artical) מקבל קוד בן 6 ספרות, שעליו כל מדינה יכולה להוסיף עוד ספרות. בישראל הוספו עוד שתי ספרות כך שקיים קוד בן 8 ספרות (ספרה תשיעית הינה ספרת ביקורת). ארבעת הספרות הראשונות מסמלות את הפרק, ואת המיקום בפרק. יתר הספרות מציינות חלוקת משנה של הסעיפים ותתי הסעפים. כל קוד בן ארבע ספרות מכונה "פרט", וקוד בן יותר ספרות יהווה "פרט משנה".

כך למשל חלק 20 (המסומן באותיות רומיות XX) עוסק ב-"פריטים מיוצרים שונים".

בחלק זה מצוי פרק 94 העוסק ב-"רהיטים: כלי מיטה, מזרנים, תומכים למזרן, כרים וחפצי ריהוט ממולאים דומים;מנורות ומיתאמי תאורה של"פ; שלטים מאורים, שלטי-שם מוארים וכדומה; מבנים טרומיים".

בפרק מצוי סעיף 3, המכונה "פרט" ומסומן 94.03: "רהיטים אחרים וחלקיהם".

הפרט עצמו מתחלק לעוד מספר סעיפים המכונים "פרטי משנה", ומסומנים בעוד ארבע ספרות, למשל 94.03.9000: "חלקים".

המכס מוציא מדי פעם בפעם הנחיות לסוכני המכס עם המלצה, כיצד יש לסווג טובין מסויימים. הנחיות אלו הינן מנחות בלבד, והן אינן מחייבות.

בישראל, כמו גם במדינות אחרות בעולם, קיים מוסד של מידע מוקדם (Preruling), על מנת להקל על היבואנים הרוצים לדעת מראש כיצד יש לסווג פריט מסוים. ההחלטה דרך כלל מתייחסת רק לשואל, ורק לגבי הטובין נשוא השאלה. אין היא מחייבת פונים או טובין אחרים. יחד עם זאת, כאמצעי עזר לפרשנות הנכונה וודאי שיש לה ערך רב.

כשרקע זה בידינו נוכל לעבור לאשר הונח לפתחו של בית משפט קמא.

רקע עובדתי

3. המערערת מייבאת לישראל טובין שונים העשויים ממתכת. המשיבה היא הגוף האחראי מטעם מדינת ישראל על סיווגם של אותם טובין, וגביית המס בגינם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ