אברהם ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

המבקש, נושה מובטח עתר לבית משפט זה, בהתאם לזכותו כנזכר בסעיף 20 (ב) לפקודת פשיטת רגל ובהתאם להלכת גרבש [פש"ר (ת"א) 466/93] להמשיך בהליכי המימוש הננקטים נגד דירת החייב ורעייתו במסגרת תיק ההוצל"פ הנזכר בבקשה.

המנהל המיוחד התנגד לבקשה וסבר כי יש לעכב את הליכי המימוש; לטענת המנהל המיוחד אין הנושה המובטח עומד בתנאי הלכת גרבש, כן לטעמו אין לאפשר מימוש הנכס במסגרת הליכי ההוצל"פ מאחר שגובה הבטוחה נמוך לאין שיעור משווי הנכס, ויש לשקול את אופן מימוש הנכס כדי להגן על אינטרס כלל הנושים.

עמדת הכנ"ר היא כי יש להעתר לבקשה ולאפשר לבנק להמשיך בהליכי המימוש בכפוף לפיקוח של בעל התפקיד בבית משפט של פש"ר, כך כל הנושה המובטח להציג חוות דעת שמאית של הנכס למנהל המיוחד לבדיקותיו, להציג את כל המסמכים הרלבנטיים לנכס, ולקבל את אישורו למכר כדי "לוודא השאת המכר לטובת הנושים כי נראה לכאורה שהיתרה הכספית מעבר לבטוחה תהיה לטובת הנושים הבלתי מובטחים".

לאחר שעיינתי בבקשה, נתתי דעתי לעמדת המנהל המיוחד ולעמדת הכנר אני מקבלת את הבקשה ואת עמדת הכנ"ר המתישבת עם הוראת סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת רגל וכן מתישבת עם הלכת גרבש שהשתרשה ומשמעה כי זכות המימוש של הנושה המובטח אינה תלויה בשווי הנכס, אלא הבטוחה בהחלט מקנה לו זכות ממשית לממש את הנכס בפיקוח של בית משפט של פש"ר כדי לוודא מיקסום התמורה המתקבלת ממימוש הנכס לטובת כלל הנושים.

לאור האמור אני מתירה לנושה המובטח להמשיך הליכי המימוש במסגרת תיק ההוצל"פ ובפיקוח המנהל המיוחד כפי שציין הכנר, קרי חוות דעת שמאית ומכירה בהתאם לכללים הנהוגים בעת מכירת נכס – קרי, מיקסום התמורה שלא תפחת מההערכה השמאית, ובפיקוח המנהל המיוחד.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.