פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2940-09
12/05/2010
|
בפני השופט:
ורדה אלשייך
|
- נגד - |
התובע:
דוד בבאי
|
הנתבע:
1. אבקין 2. אברהם באבאי 3. אמינות מוקר ארצי (1978) בע"מ 4. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
|
|
החלטה
מונחת בפני בקשתו של מר דוד בבאי , מנהלה לשעבר של חברת אמינות מוקד ארצי (1978) בע"מ, לעיכוב ביצוע של החלטתי ליתן צו פירוק כנגד החברה.
עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי כי דין הבקשה להידחות, זאת הן נוכח העובדה כי היא לוקה בשיהוי רב, הן נוכח מאזן הנוחות, והן מטעמים לגופו של עניין.
אבהיר דברי; עניין לנו בפס"ד מפורט ומנומק אשר ניתן לאחר שמיעת הצדדים, וכמו כן, וחשוב אף יותר, לאחר שסעדים פוגעניים פחות אשר נוסו קודם לכן לא הועילו ופשרה שנחתמה לא החזיקה מעמד. הנימוקים הובהרו בהרחבה בפסק הדין ואין טעם לחזור עליהם פעם נוספת בהחלטה זו.
בקצירת האומר הרי הבקשה שלפני, חרף היותה מוכתרת בסופרלטיבים "זועקים", אינה מעידה אלא על כך כי המבקש לא הבין אל נכון את נימוקי פסק הדין, וכעת דומה כי הוא ממחזר טענות אשר זכו למענה מפורט קודם לכן, כמו גם בשלל בקשות אחרות שהגיש בין לבין, אשר מחלקן עולה כי לא הבין, או למצער הינו מסרב להכיר במשמעות מינוי מנהלים מיוחדים וסמכויותיהם, וזאת בלשון המעטה.
פסק הדין, לגופו של עניין, על נימוקיו כולל המטרה המוצהרת של מכר החברה וחלוקת התמורה בין בעלי המניות הניצים היה ידוע למבקש מיום פרסומו. לאור האמור לעיל אין צורך להכביר מילים כי הגשת בקשה לעיכוב ביצוע כחודש וחצי לאחר מעשה, לאחר מינוי בעלי תפקיד ולאחר שהליכי המכר והליכים נוספים לצורך הפירוק נמצאים בעיצומם, לוקה בשיהוי כבד. איני מקבלת, לעניין זה, את טיעונו של המבקש כי עסקינן בשיהוי משום שקודם לכן "מיצה את הדרכים לשיתוף פעולה" עם המנהלים המיוחדים או "האמין להבטחותיהם כי ינהלו את החברה כעסק חי".
אין דבר לעניין זה, ולעצם נכונותו או אי נכונותו של פסק הדין, מה גם שמפסק הדין עצמו ברור וגלוי כי בעלי התפקיד אינם מיועדים לנהל את החברה בעצמם לפרק זמן בלתי מוגבל, אלא תפקידם לייצבה ולמוכרה. די בכך כדי לדחות את הטענה בעניין העדר שיהוי, זאת אף בלא שאדרש לטיבו של אותו "מיצוי שיתוף פעולה" אשר חלקו, למצער "הובע" בבקשות מבקשות שונות כנגד המנהלים המיוחדים אף בעניינים אשר הינם יסודיים ומובנים מאליהם ונגזרים מעצם טיבו של הליך פירוק.
נוכח האמור לעיל בבקשה אין מאומה, לא לגופה ואף לא בכל הנוגע למאזן הנוחות הנוטה באורח חד משמעי כנגדה.
אי לכך דין הבקשה להידחות.
בנסיבות המקרה ולנוכח טיב ההליך אין אני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח אייר תש"ע, 12 מאי 2010, בהעדר הצדדים.