ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ט' ערפאת) מיום 25.1.2011
פסק דין
בין המערער לבין "אל-גיל סוכנות רכב בע"מ" (להלן – אל-גיל) נתקיימו קשרי מסחר, במסגרתם משך המערער לאל-גיל שיק על סך של 50,000 ₪, אלא שתמורה עבור השיק הוא לא קיבל, ולכן ביטל את השיק. אלא שבינתיים הפקידה אל-גיל את השיק אצל המשיב (להלן גם הבנק), וזה האחרון הגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ולאחר שנתקבלה התנגדותו של המערער נתבררה התובענה בפני בית משפט השלום.
להגנתו טען המערער, כי לא קיבל כל תמורה עבור השיק. על מנת לשכנע, כי טענה זו של כשלון תמורה מלא עומדת לו גם כנגד הבנק, הוא ניסה לשכנע, כי הבנק לא נתן כל תמורה בעד השיק, ונהג שלא בתום לב.
אשר להעדרה של תמורה טען המערער, כי הבנק לא נתן לאל-גיל אשראי בהסתמך על השיק ולא עשה ניכיון שלו. כדי לתמוך את הטענה בדבר פעולה שלא בתום לב טען המערער, כי גם אם נעשה ניכיון של השיק, הוא נעשה תוך עצימת עין ממצבה הכלכלי הרעוע של אל-גיל אותה עתה, כשהוא יודע כי אין היא מקיימת אחר התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים.
עוד טען המערער, כי השיק ניתן על תנאי, והתנאי – כי אל-גיל תקיים אחר התחייבותה כלפיו, ומשלא נתקיים התנאי – בוטל השיק, וביטולו יש לראותו ביטול כדין.
בית משפט השלום דחה את טענות ההגנה של המערער וקיבל את תביעת המשיב. ככל הנוגע לתמורה קבע השופט קמא, כי עם שהפקידה אל-גיל את השיק בחשבונה, זיכה אותה המשיב בסכום השיק, וחייב אותה בעמלת ניכיון בסך של 1,625.38 ₪, מסקנה העולה מעדותה של נציגת הבנק ומעדותו של גיל בן מובחר, מנהלה של אל-גיל, כמו גם מעיון בדפי חשבון הבנק.
מסקנותיו אלה של שופט השלום מקובלות עליי, על הטעמים שהטעים בפסק דינו. כעולה מעדויותיהם של השניים הללו ומדפי החשבון, נעשה ניכיון לשיק, באופן שחשבון הבנק של אל-גיל זוכה בסכום השיק. אין זה מעלה או מוריד אם נשתנתה מסגרת האשראי אם לאו בעקבות ההפקדה. החשוב הוא, כי יתרת החובה בחשבון פחתה, ואם היו נעשות נפקדות נוספות, שהיו מפחיתות את יתרת החובה עוד יותר, היה בידי אל-גיל למשוך כספים מן החשבון. זוהי בפירוש תמורה, שנתן הבנק לאל-גיל, תמורת השיק שקיבל מידיה.
אחרי שבוטל השיק שב וחייב הבנק את אל-גיל בסכום השיק, ומכך ביקש המערער ללמוד, כי לא נתקיימה עסקת הניכיון. טענה זו נדחתה בידי השופט קמא, וגם למסקנה זו הנני מסכים, בכל הכבוד. חיוב חשבונה של אל-גיל אין משמעו ביטול מלכתחילה של עסקת הניכיון, ואין הוא מבטל את זכויותיו של הבנק בשיק, ודאי אין בו כדי לומר, כי בעת שנעשתה העסקה – לא ניתנה עבור השיק תמורה.
יוצא מן האמור עד כה, הבנק, האוחז בשיק, נתן תמורה עבורו. אנו מגיעים עתה לטענה, לפיה הבנק נהג בחוסר תום לב, בכך שהסכים לקבל שיק של אל-גיל, אף שידע את מצבה הכלכלי הרעוע, ולמצער לא בדק את מצבה.
ובכן טענה זו של המערער נדחתה בידי השופט קמא משום שנמצא, כי בעת הרלוונטית לא העיד מצב החשבון של אל-גיל על קושי פיננסי בפניו היא עומדת (כעולה מדפי החשבון, כמו גם מעדותם של גיל בן מובחר ומעדותה של נציגת הבנק). הסתבכותה של אל-גיל, שהגיעה כדי הגשת בקשה לפירוקה, ארעה חודשים אחר כך. מכל מקום, בעת שיצא השיק והופקד אצל הבנק המשיב – לא ניתן לראות סימנים לקשיים פיננסיים, לא כל שכן כאלה, שהבנק-המשיב יכול היה לגלותם.
המערער טען עוד, כי המשיב חרג מהנחיות המפקח על הבנקים בכך שכיבד שיקים של אל-גיל אף שחרגה ממסגרת האשראי. טענה זו נדחתה, ובדין נדחתה. אינני רואה מהי הרלוונטיות לכך, שהבנק כיבד שיקים של אל-גיל, שהרי עסקינן בהפקדה של שיקים שהביאה זו מצדדים שלישיים, ולא משיכה שהיא עשתה מחשבונה. מעבר לכך, טענה זו נדחתה גם מבחינה עובדתית, בהסתמך על עדותה של נציגת הבנק, שהעידה שלא היו כי אם חריגות מינוריות, שקיבלו אישור מתאים.
יוצא מכל האמור, הבנק אוחז בשיק בתמורה ובתום לב, משמע הוא בבחינת אוחז כשורה, ולכן לא עומדת למערער איזו מן הטענות שעמדו לו כנגד אל-גיל.
השופט קמא דחה עוד את טענתו החלופית של המערער, לפיה השיק נמסר על תנאי, וגם למסקנה זו הנני מסכים, משטענת המערער לא נתמכה בכל ראיה שהיא, כפי שהדבר גם לא בא לידי ביטוי כתוב על גביה השיק גופו. בתוך כך דחה השופט קמא את עדותו של גיל בן מובחר, שהעיד מטעם המערער אודות קיומו של אותו תנאי. עדות זו לא הותירה בשופט רושם חיובי, הגם שלא נתמכה בבדל ראיה חיצוני, שאילו היה אמת בעדות – פשיטא שהיו ראיות לכך. במסקנות אלה, הנסמכות, כאמור, גם על מהימנות עדותו של עד, אין בכוונתי להתערב, כערכאת ערעור.
מן המקובץ עולה, כי הבנק המשיב אוחז בשיק כשורה, ולכן זכותו בו נקיה מכל טענה של המערער. על כן נכון עשה השופט קמא כאשר קיבל את התביעה במלואה.
הערעור נדחה, אפוא. המערער ישא בשכר טרחת עורכי דין של המשיב בסך של 7,500 ₪, אותם יש בידי המשיב ליטול מתוך הערבון שהפקיד המערער בהליך שלפניי. יתרת כספי ההפקדה, ככל שקיימים, יוחזרו לידי המערער.
ניתן היום, כ"ז אב תשע"א, 27 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.