אבני נ' עירית רמת גן

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשות מיום 12.6.11 שהוכתרו על-ידי המבקש כ"בקשה לביטול הרשעה בפלילים" ו"בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול הרשעה בפלילים ולהישפט" ובנספחיהן ובתגובה המשיבה מיום 19.7.11 ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המבקש, ככל שהיא מתייחסת להתיישנות העבירות והודעות תשלום הקנס להידחות. אינני קובע כמובן כל ממצא עובדתי לעניין טענת התיישנות העונש, שאיננה בתחום סמכותו של בית-המשפט זה.

בקשת המבקש מתייחסת לחמש הודעות קנס: (א) הודעת קנס 62852280 מיום 21.9.99; (ב) הודעת קנס 68037282 מיום 18.10.99; (ג) הודעת קנס 65009581 מיום 16.12.99; (ד) הודעת קנס 17788134 מיום 12.12.05; (ה) הודעת קנס 17871534 מיום 15.12.05. שלוש הודעות הקנס הראשונות מתייחסות לרכב מ.ר. 2888309 (להלן- הרכב הראשון) ושתי הודעות הקנס האחרונות מתייחסות לרכב מ.ר. 7170220 (להלן – הרכב השני).

לטענת המבקש, נודע לו על קיומן של חמש הודעות הקנס רק ביום 11.7.10. עוד נטען על-ידי המבקש כי הרכב השני מעולם לא היה בבעלותו או בחזקתו.

המשיבה צרפה לתגובתה את פרטי הודעות הקנס, היסטוריית המצבים ואישור משלוח בדואר רשום לגבי כל אחת ואחת מהודעות הקנס (ראו נספחים א' עד ה' לתצהירה המפורט של הגב' מרגלית גיאת, פקידה ראשית במחלקת הפיקוח והחנייה). האישורים הנ"ל מצביעים על כך שהמשיבה שיגרה למבקש את הודעות הקנס לכתובתו שברחוב הצבר 24 בפרדסיה במועדים הקבועים בחוק ויש בכך כדי להקים את חזקת המסירה שבתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974 (רע"פ 2307/98 קריב נ' מ"י; ע"א 3613/97 אזוב נ' עירית ירושלים, (2002); בג"ץ 7281/09 רוזנבאום נ' עיריית הרצליה (2010); עפא 080074/07 מור מילמן אפרת נגד עיריית תל-אביב – פורסמו במאגרים המשפטיים).

המבקש לא סתר את חזקת המסירה. יתרה מכך, המבקש ציין בבקשתו כי הוא פעל לשינוי הכתובת במרשם האוכלוסין רק בשנת 2008 וזאת למרות שלטענתו לא התגורר בכתובת זו משנת 1999 (ראו סעיף 5ד לבקשה שהוכתרה "בקשה לביטול הרשעה בפלילים"). עובדה זו, כידוע, פועלת לחובת המבקש בהקשר הנדון.

לגבי טענת המבקש שלפיה שתי הודעות הקנס האחרונות ניתנו בקשר לרכב השני שלא היה בחזקתו- לטענת המבקש, הרכב אמנם היה בבעלות החברה בה הוא עבד כמנהל, אולם הסבת הדוחות על שמו בשנת 2005 בוצעה שלא כדין. המבקש מוסיף וטוען כי עובד אחר של החברה נהג ברכב במועד הרלבנטי (ראו סעיף 5ג ו-ד' לבקשה). אין בידי לקבל, בשלב בו אנו נמצאים, את טענותיו של המבקש והיה מקום לדון בהן אילו היה פועל המבקש בהתאם להוראות הדין והיה עותר להישפט בגין ההודעות במועדים הקבועים בחוק. משלא עשה כן ומשעלה בידי המשיבה להוכיח כי הודעות הקנס הומצאו לו כדין, הוא מושתק כעת מלטעון כי אדם אחר ביצע העבירה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: