אבן נ' אייזנשטיין ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ברחוב בר אילן בנתניה ביום 07/03/10

שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת שהיה מבוטח על ידי נתבעת מס' 2.

לדברי התובע הוא נסע אחרי הנתבעת ברחוב גליקסון בנתניה ובהמשך הנסיעה, מבלי לאותת הנתבעת 1 פנתה לרחוב בר אילן. ברחוב בר אילן, לא ניתן לפתח מהירות מכיוון שיש פסי האטה והתובע המשיך לנסוע אחרי הנתבעת. בשלב מסוים, לדבריו - "היא פנתה ימינה לכיוון המדרכה" ואז התובע החליט לעקוף אותה. לדבריו "חשבתי שהיא התכוונה לפנות למדרכה ולעצור שם ואז אני מחליט לעקוף" - עמוד 1 שורה 15. לדבריו הנתבעת 1 פנתה שמאלה ללא איתות וללא כל סימן אחר והתוצאה היתה שרכב התובע ניזוק בצד ימין בחלק הקידמי. הרכב לא תוקן והתובע לא פנה לשמאי אלא הסתמך לצורך תביעתו על הצעת מחיר שקיבל ממוסך שלפיה הנזק מסתכם ב 2,378 ₪.

גרסת הנתבעת שונה לחלוטין – היא אכן נסעה ברחוב בר אילן, מקום שבו היא מתגוררת, והיא נתנה איתות על מנת לפנות שמאלה להיכנס לחנייה בביתה. במהלך הפניה רכב התובע התנגש ברכב שלה.

הנתבעת מכחישה שטרם פנייתה שמאלה היא סטתה ימינה בכלל ולכן היא רואה את התובע כאחראי בלעדי לאירוע.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין, אני החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים:

1.בעלי הדין היו אחראים באופן שווה לתאונה הזו.

2.שוכנעתי על ידי דברי התובע שהנתבעת לא אותתה לפני פנייתה שמאלה ויתכן שאף סטתה מעט ימינה על מנת לבצע את הפנייה לחניה בביתה. כל זאת עשתה ללא תשומת לב ראוי למצב בכביש מאחוריה.

3.התובע מצידו לא המתין בסבלנות על מנת לאפשר לתובעת להשלים את פנייתה ובכך הוא תרם את חלקו לאירוע.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע 1,189 ₪ ועוד 250 ₪ הוצאות משפט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ואם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.