אבי - עד שרותים לוגיסטיים בע"מ נ' בילופלסט בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשה למחיקת כותרת.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשה ובתגובה לה, לרבות בנספחים ובכתב התביעה על צרופותיו, אני סבור כי דינה של הבקשה להתקבל.

המשיבה (התובעת) טוענת בכתב התביעה כי המבקשת 1 התקשרה עימה לצורך קבלת שירותים לוגיסטיים.

מעיון בכתב התביעה לא נוכחתי כי צורף לו כל הסכם או ראשית ראייה בכתב להתקשרות הנ"ל.

תקנה 202 לתקנות סד"א,תשמ"ד-1984 קובעת כי תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

"(א) מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב".

הפסיקה אף עמדה על הדרישה לראיה בכתב (ראה : ע"א 178/68 סלע נ' לב-חביב ואח' פ"ד כב(2)199,197), וקבעה כי בדיבור "ראיה בכתב" הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע,העשוי על ידו או בחתימתו" (ראה כב' השופט דוד בר אופיר, בספרו סוגיות בדר דין אזרחי,מהדורה תשיעית,עמ' 379).

בעוד יש בנמצא בכתב התביעה ראיה בכתב הקשורה לנתבעים 2-3 (כתב ערבות ושיקים המשוכים ע"י הנתבעת 2), לא נוכחתי בכתב התביעה במסמך כלשהו בכתב הקשור למבקשת 1 (הנתבעת 1),העשוי על ידה או בחתימתה.

הכרטסת שצורפה לכתב התביעה נערכה ע"י המשיבה ואינה בחתימת המבקשת 1. מכאן, שהכרטסת אינה מהווה ראיה בכתב הדרושה להגשת תביעה על סכום קצוב.

כאשר חלק מכתב התביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר יעבור העניין כולו להליך רגיל (ראה בר"ע 192/4 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה פ"ד לח(2)581).

התביעה צריכה להיות ראויה לסדר דין מקוצר כנגד כל אחד מהנתבעים שאם לא כן יפסל ההליך כנגד כל הנתבעים ראה ת.א 66521/04 ככר הפקות בע"מ,יעקב אלון נ' אולמי בן אביגדור בע"מ).

לאור כל האמור לעיל, ומאחר ואין בכתב התביעה חוזה התקשרות או ראשית ראיה אחרת בכתב כנגד המבקשת 1 (הנתבעת בילופסט בע"מ),דינה של הכותרת "סדר דין מקוצר" להימחק מכתב התביעה, וכך אני מורה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המבקשים בסך כולל של 1,000 ₪.

המבקשים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום ממועד מסירת החלטה זו.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ב, 27 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.