אבירזיל ואח' נ' מזיוב

החלטה

בתיק הוצל"פ 01-53557-10-1, הוגש ע"י המשיב עו"ד אבירם מזיוב, בתפקידו ככונס נכסים בקשה לביצוע פס"ד לפינויים של המבקשים מנכס מקרקעין.

כפי שהודיע המשיב, קבע רשם ההוצל"פ מועד גמיש לפינוי, בין התאריכים 4.12.13 ועד 4.1.14.

פסק דין הפינוי ניתן ע"י כב' השופט איתן אורנשטיין בתאריך 24.4.06 בתיק ת.א 6811/01 בבית משפט השלום בראשל"צ.

לצורך ביצוע הליך הפינוי, מכוח פסה"ד הנ"ל, מונה המשיב לכונס נכסים עפ"י פסיקתא מיום 12.4.10 שאושרה ע"י כב' השופטת ריבה ניב בתיק ת.א. 59532/05 של בית משפט השלום בתל אביב.

בתיק ת.א. 59532/05 התנהלה תביעה שהוגשה ע"י עיזבון חוטר ישי, הבעלים של 50 אחוז מהזכויות בנכס כנגד 13 הבעלים של 50 אחוז האחרים של הזכויות בנכס וביניהם אסנת – חברה לעבודות קבלניות בע"מ, מי שלטובתה ניתן פסק דין הפינוי בביהמ"ש השלום בראשל"צ.

בתאריך 21.10.09 הגיעו הצדדים, בתיק ת.א. 59532/05 להסדר, לפיו ממחה אסנת את זכויותיה עפ"י פסק דין הפינוי לבעלים האחרים, כדי שכל הבעלים יפנו ללשכת ההוצל"פ כדי לבצע את פסק דין הפינוי, הסופי והחלוט לאחר שערעורים שהוגשו עליו נדחו.

כן הוסכם ע"י כל הבעלים למנות עו"ד משותף לביצוע פסק דין הפינוי ולצורך מימון הפעולות המשפטיות, יופקד סכום של מאה אלף ₪.

בעקבות הסדר זה, מונה המשיב לכונס נכסים לביצוע הפינוי.

המבקשים עתרו בפני רשם ההוצל"פ לסגירת תיק הוצל"פ, בטענה כי המשיב איננו הזוכה ולא היה מקום לפתוח את התיק בהעדר זוכה.

סמכויותיו של כונס הנכסים כמפורט בפסיקתא הינן סמכויות עזר שלא מקנות לו מעמד של זוכה מכוח עצמו.

בהחלטה מיום 7.11.13 דחה כב' רשם ההוצל"פ הורוביץ דניאל, את הבקשה ועל החלטה זו מבקשים המבקשים כי תינתן להם רשות ערעור.

בהחלטתו ציין הרשם, כי המבקשים ממחזרים טענות שכבר נדחו וכי אין פס"ד או החלטה מטעם הערכאות הרבות אליהן פנו המבקשים, הקובעת כי מינוי כונס הנכסים בטל או כי יש לסגור את תיק ההוצל"פ, למרות שהטענות נטענו כבר שם.

כן נקבע, כי חלק מהטענות דינן להידחות גם מחמת שיהוי, שכן מתייחסות לאירועים ישנים ולא נטענו בהליכים קודמים, לרבות במסגרת הבקשה בטענת פרעתי שהגישו ביולי 2011 ואשר נדחתה וגם הערעור שהגישו נדחה.

בנסיבות, קבעתי דיון במועד קרוב בנוכחות הצדדים ובדיון חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם ובנוסף הוגשה תגובה מטעם המשיב ותשובה לתגובה מטעמם של המבקשים.

בדיון מיקדו המבקשים את ערעורם בטענה לפיה המשיב איננו זוכה הזכאי לפעול שכן הזוכים "האמיתיים" הם בעלי הזכויות במקרקעין ואלו חזרו בהם מהסכמתם לפינוי, למעט עזבון חוטר ישי. בעמ' 2 שורה 32 הבהיר ב"כ המבקשים "זו הטענה היחידה שיש לנו במסגרת הבר"ע", כל שנאמר בנוסף היה ברקע הדברים ולצורך הבהרת הסיטואציה.

בתגובה, מפנה המשיב לבקשות הרבות ולהליכים הרבים בהם נקטו המבקשים כדי להביא לסגירת תיק ההוצל"פ, חלקם בתיק ההוצל"פ עצמו וחלקם בערכאות שונות ובכל ההחלטות ופסקי הדין שניתנו, נדחו הטענות ועל כן מנועים המבקשים מלהעלות טענות אלו כיום, שכן מדובר בהחלטות סופיות וחלוטות.

המשיב מפנה לפסק דינה של כב' השופטת ריבה ניב, עליו הוגש ערעור שעדיין לא נדון ואולם אין החלטה על עיכוב הליכים.

כן מפנה המשיב להחלטתו של כב' השופט קנר שקבע שמדובר בעותרים סדרתיים הנוקטים בהליכי סרק וכן מפנה להחלטתו של בימה"ש העליון ע"י כב' השופט פוגלמן המתייחס לסמכויותיו של כונס הנכסים ודוחה טענותיהם של המבקשים.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרבים שהוצגו במסגרת כתבי הטענות והדיון, לא מצאתי שיש ליתן למבקשים רשות ערעור, שכן החלטתו של הרשם הנכבד נכונה וראויה.