אביקזר נ' גרימברג

פסק דין

זוהי תביעה להחזר 1,000 ₪ שלטענת התובעת שילמה ביתר לנתבעת בגין דמי שכירות.

התובעת טוענת בכתב התביעה כי שכרה דירה מהנתבעת מ- 2008 ואילך. כמוסכם ביניהם, התשלום נעשה כל 10 לחודש בסכום של 1,500 ₪.

בתאריך 19.1.11 עזבה את הדירה, באמצע תקופת השכירות בהסכמת הנתבעת אולם שילמה עבור חודש שכירות מלא. לטענתה, מגיע לה החזר יחסי של דמי השכירות.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי השוכרות האמיתיות של הדירה היו התובעת ואחותה. לבקשת התובעת ועל מנת שתקבל הטבות המגיעות לה בהיותה אם חד הורית, החוזה נערך רק על שמה.

עוד טוענת הנתבעת כי קיבלה מהתובעת ואחותה 12 המחאות, והיא הפקידה את ההמחאות למשמרת בבנק ושילמה על כך עמלה.

לקראת סוף שנת השכירות הראשונה פרץ ריב בין האחיות ואחותה של התובעת עזבה את הדירה וביטלה את כל הצ'קים שמסרה.

בהסכמתה של הנתבעת, הוחזרו ההמחאות לאחותה של התובעת והנתבעת שוב שילמה עמלות עבור החזרי הצ'קים. מדי כמה חודשים האחיות היו רבות ומתחלפות ביניהן והיא נאלצה כל העת להחליף צ'קים ולשלם עמלות. נוסף על כך, מס' פעמים לא היה כיסוי להמחאות התובעת, והיא הסכימה להמירם במזומן תוך שהיא משלמת עמלות גם על כך.

אם לא די בכך, כשפונתה הדירה הסתבר לה כי לתובעת חוב של 360 ₪ לוועד הבית, כי היא ואחותה זרקו חלק מהרהיטים ולא שמרו אותם בחדר פנוי כפי שסוכם.

הצדדים צירפו לכתבי הטענות הסכמי שכירות מהם עולה כי כל החוזים התחילו ביום 10.7. מדי שנה כך שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שהתובעת הפרה את החוזה בכך שלא השלימה את תקופת השכירות. אם הסכימה לכך הנתבעת הרי הדבר הוא מחוץ למסגרת ההסכמית בין הצדדים. אם כך, על התובעת היה להוכיח כי הנתבעת הסכימה לכך שלא תשלם שכר דירה לחודש מלא.דמי שכירות הם חודשיים כפי שסוכם בין הצדדים בסעיף 4 להסכם.

מכל האמור לעיל עולה שהנתבעת נהגה בתובעת לפנים משורת הדין, לא תבעה את התובעת בגין עמלות בנקאיות ששילמה בעטיין של האחיות, נזקים שנגרמו לדירה או את חוב ועד הבית. בכל מקרה ולחילופין וודאי הייתה זכאית לקזז את הסכומים מהסכום הנתבע, אם בכלל הייתה התובעת זכאית לו.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' חשון תשע"ב, 03 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.