אביטן נ' שנייר

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התביעה היא על סכום של 500 ש"ח הלכה למעשה, שכן התובע תובע החזר לאחר ששילם בגין סתימת ביוב סכום של 1,000 ₪.

למרות שמדובר בסכום נמוך הגישה הנתבעת חוות דעת של המהנדס מר איליה, אשר גם התייצב בדיון מיום 2.7.12, לאחר שהוריתי לו לעשות כן בדיון מיום 13.3.12 וציין בחוות דעתו, כי אין כל מקום לתביעה, שכן המדובר בשני קווי ביוב נפרדים, וכך כתב בסעיף "מסקנות" בחוות דעתו: "אין כל קשר בין קו הביוב של משפחת שנייר לבין קו הביוב של משפחת אביטן. השותף היחידי של משפחת אביטן לביוב הם השכנים המתגוררים בקומת קרקע מתחת לדירתם".

בדיון מיום 2.7.12 הציג התובע את חוות דעתו של המהנדס מר מחלו ניב, אשר ביקש להדגיש, כי רק לאחר התביעה בוצע פירוק של הביוב ונעשה ביוב נפרד וכי בכל זמן רלוונטי לכתב התביעה, היה הביוב משותף.

הנתבעת הפנתה את ביהמ"ש לפסק דינה של המפקחת על הבתים המשותפים, הגב' עידית ויינברגר, המשמשת היום כשופטת בנהריה ולטענתה ניתן לראות מתוך פסה"ד, כי כל טענות התובע אינן נכונות וכי המדובר בפועל בקווי ביוב נפרדים, כך גם העיד המהנדס איליה, אשר טען שזה לא סביר שאחרי שהוגשה תביעה שכזו יבצעו הפרדות של קווי ביוב.

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ואת פסה"ד, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להידחות.

בין הצדדים יש "דם רע" מן הסתם לאור ניהול ההליכים הקשורים בטענות הנתבעת, היא התובעת בתיק שהתנהל בפני המפקחת על הבתים המשותפים (כתוארה אז), ביחס לנזילות שהיו מן הנתבע, הוא התובע שבתיק שבפניי, לדירתה.

בפסק דינה העדיפה כב' השופטת ויינברגר את חוות דעתו של המהנדס איליה על זה של המהנדס מחלו, ואני סבור שיש לאמץ את מסקנתה גם בתיק זה, שכן לא נראה לי סביר שהנתבעת תטרח ותנתק את קו הביוב המשותף אך ורק לצורכי תיק זה בעלות של אלפי שקלים.

מדובר בקו ביוב נפרד והמהנדס חילו מתייחס לבניין אחר, שאין דינו כבניין נשוא תיק זה.

מאחר ומדובר בקווי ביוב נפרדים, אין לקבל את עמדת התובע.

אני פוסק לחובת התובע הוצאות משפט כדלקמן:

בקופת ביהמ"ש מופקדים 500 ₪.

אני מורה 350 ₪ לשחרר למהנדס איליה ו- 150 ₪ להחזיר לנתבעת.

התובע ישלם לנתבעת את 350 ₪ הוצאות בגין המהנדס איליה ועוד 150 ₪ הוצאות משפט, לאור העובדה שהיו כאן 2 ישיבות. סה"כ 500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ב, 03 יולי 2012, בהעדר הצדדים.