אביטל(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

ענינה של העתירה שבפני להקל בתנאי החזקתו של העותר בהפרדה בה הוא מוחזק, בדרך של מתן מספר הטבות, שלטענת העותר יש בהן להמתיק רוע הגזירה של החזקתו בהפרדה.

העתירה הוגשה ב- 16.6.10 (ע"י עו"ד נהרי ב"כ העותר). ב- 7.10.10 נמסרה הודעה לביהמ"ש על החלפת הייצוג ובקשה להוספת טעונים. ביהמ"ש נעתר לבקשה. מטבע הדברים שההחלטה תתייחס למכלול ההטבות הבקשות.

ההטבות המתבקשות הן:

1.הרחבת זמן השימוש בטלפון המוקצה לו.

2.האפשרות להחזיק ברשותו מספר רב יותר של כרטיסי חיוג.

3.הרחבת שעות הבקורים ה"פתוחים" המוקנים לעותר ולהרחיב מעגל המבקרים גם לגבי דודים ודודות.

4.הגדלת סכום הרכישות בקנטינה.

5.להורות למשיב להכניס לחדרו של העותר אסיר נוסף שישהה עמו בהפרדה זוגית. ב"כ העותר מציינת שמותיהם של שני אסירים, וטוענת כי ניתן לצרף אחד מהם לתאו של העותר.

6.להוציא את העותר לנתוח ברגלו על פי המלצת הרופאים המטפלים במר"ש.

7.להורות למשיב לקיים את החלטות ביהמ"ש המחוזי בחיפה וביהמ"ש המחוזי בת"א שניתנו בענינו של העותר וטרם קוימו.

העותר מרצה מאסר של 13 שנים ממרץ 2007 בעבירות של סחיטה באיומים, חטיפה ומאסר שווא. במהלך כל התקופה הוא מוחזק בהפרדת יחיד למעט תקופה קצרה בה הוחזק בהפרדה זוגית עם בן דודו. החזקתם במשותף הופסקה נוכח סכסוך שפרץ ביניהם.

פרופיל העותר – השתיכות לכנופיה – ראש אירגון פשיעה.

אדון בעתירות אחת לאחת:

1.הרחבת זמן השמוש בטלפון:

העותר מקבל היום שעה וחצי לשימוש בטלפון והוא מבקש לאפשר לו שימוש של שעתיים בנימוק כי פרק הזמן המוקצב לו לשיחות טלפון אינו מספיק לשמור על קשר סביר עם העולם החיצוני שהוא, בנסיבות ההפרדה, הקשר היחיד שהוא מקיים עם בני אדם.

המשיב מתנגד ומציין כי בהחלטה שניתנה לא מכבר, ע"י ביהמ"ש העליון ברע"ב 8020/09 (מיום 26.7.10) הורה ביהמ"ש על הגדלת מכסת הזמן המוקצב לשיחות טלפון לכלל האסירים המוחזקים בהפרדה משעה אחת ביום לשעה וחצי ביום (המחולקת ל- 3 פעימות של 30 דקות כל אחת) משכך אין מקום לבחון שאלה זו מחדש.

המשיב מציין כי העותר הינו אחד ממאות אסירים המוחזקים בהפרדה ונמנה עם 40 אסירים המוחזקים בהפרדה למעלה מ- 3 שנים ואף יותר מכך לפיכך אין להפלותו מיתר אסירי ההפרדה ויש לנהוג כלפיו בשויוניות לגבי האסירים האחרים.

יאמר מיד, כי העתירה הוגשה בחודש יוני, בטרם הוגדלה מכסת שיחות הטלפון לאסירים בהפרדה משעה לשעה וחצי ביום, על פי החלטת בית המשפט ברע"ב 8020/09. החלטת בית המשפט ניתנה בסופו של יום לאחר שהמשיב, בהמלצת ביהמ"ש, בחן שאלה זו והסכים להגדלת מכסת שיחות הטלפון המוקצבת לכלל האסירים בהפרדה.

בדיון בפני לא היתה התיחסות למועד הגשת העתירה. עם זאת, אני סבורה כי לאור החלטת בית המשפט ברע"ב 8020/09 מתייתר למעשה הדיון בעתירה זו. טענת העותר היום, כי הוא מבקש להגדיל את המכסה משעה וחצי לשעתיים ביום היא בלתי סבירה נוכח החלטת בית המשפט העליון שניתנה לא מכבר והיא מתייחסת לכלל האסירים המוחזקים בהפרדה. לא מצאתי כי עמדת המשיב היא בלתי סבירה בנסיבות אלה.