אביגל נ' התחנה המרכזית החדשה בתל - אביב בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשתו המקדמית של הנתבע 2 לדחיית או מחיקת כתב התביעה כנגדו בהעדר עילה ובשל ההלכה המשפטית הנוהגת בענין הרמת מסך כנגד מנהלי ובעלי המניות של החברה.

יוער כי הנתבע 2 בחר להימנע מהגשת , בקשה בטרם הגשת כתב ההגנה, או בד בבד עם כתב ההגנה אלא טענותיו אלו נטענו כטענות מקדמיות בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי שני הנתבעים ביחד.

אף טרם הדיון המוקדם ולאחריו לא הוגשה בקשה לדחייה או מחיקה על הסף, אלא הבקשה הוגשה רק לאחר שניתן צו הקפאת הלכים כנגד הנתבעת 1 והחלטתי בדבר עיכוב ההליכים כנגד הנתבעת 1.

2.התובע בתגובתו לבקשה, מתנגד לבקשת הנתבע ומנמק ארוכות מדוע אין להיעתר לבקשה. זאת ועוד טוען התובע כי אף מהפאן הדיוני אין להיעתר לבקשה בשל היותה סתמית ובלתי מנומקת ואינה נתמכת בתצהיר.

3.לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים וכן עיינתי בכתבי הטענות וכן לאור גישתו של בית הדין לעבודה והפסיקה המנחה של בית הדין הארצי לעבודה כי סעד מסוג זה ינתן במשורה ובמקרים חריגים, דין בקשת הנתבע 2 להידחות, כל זאת מהנימוקים כפי שאפרט להלן.

4.ראשית יאמר כי הבקשה הוגשה לא במועד הראשון כפי שנדרש נתבע לעשות. בהתאם להחלטה שהתקבלה בידי הנתבעים היה עליהם להגיש כתב הגנה וכן כל בקשה מקדמית עוד בטרם הדיון המוקדם. דבר זה לא נעשה.

הנתבע 2 בחר לטעון טענותיו אלו במסגרת כתב ההגנה שהוגש בשמו ובשם הנתבעת 1 יחדיו כשאר הטענות נטענו במסגרת כתב ההגנה משמע אף לדעת הנתבע 2 דינן לידון במסגרת התיק העיקרי ולא כבקשה מקדמית.

זאת ועוד, אף בדיון המוקדם לא העלתה ב"כ הנתבע כל טענה בענין מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2, ובחר הנתבע 2 אף להימנע מלהגיש בקשה זמן ניכר לאחר הדיון מוקדם.

5.בנוסף על המועד בו הוגשה הבקשה , הנתבע בחר להגיש בקשתו באופן של העתקת טיעוניו מכתב ההגנה ומבלי שצרף תצהיר לבקשה. כלל נקוט הוא כי כל בקשה לדחיה על הסף בפרט כאשר מתבססת היא על עובדות כפי הנטען בבקשה בדבר ההעדר עילה ולא רק טענות משפטיות, צריכה להיתמך בתצהיר. יתרה מכך כנגד הנתבע 2 עולות בכתב התביעה טענות רבות במישור האישי ולא רק בשל היותו יו"ר הדירקטוריון, והדרך הנאותה להתמודד עם טענות עובדתיות אלו בבקשה מעין זו הוא בצירוף תצהיר. הנתבע 2 בחר שלא לצרף תצהיר ועל כן הבקשה הוגשה בניגוד לדין ואף בשל כך דינה להידחות.

6.אוסיף על כל אלו, כי הלכה היא בבתי הדין לעבודה כי סעד של מחיקת או דחיית תביעה על הסף ינתן במקרים חריגים שכן בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה מעין זו ומעדיפים להורות על בירור ההליך לגופו על פני סילוק התביעה על הסף, כל זאת אף אם סיכויי התביעה קלושים.

בבקשה לדחיה או מחיקה על הסף אין בית הדין בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו ואם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות המצויים בפני בית הדין כי התובע יצליח בתביעתו, בקשה למחיקה תידחה.

7.אף לגופן של טענות , דין הבקשה להידחות. התובע העלה טענות אישיות כנגד הנתבע בדבר התחייבויות אישיות בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, אשר לכאורה יכול להיות להן בסיס עובדתי ומשפטי לשקול את שאלת הרמת המסך על הנתבע 2.

נכון הוא כי על התובע להתגבר על קשיים עובדתיים ומשפטיים על מנת להוכיח את תביעותיו האישיות כנגד הנתבע 2 ובפרט לשכנע את בית הדין כי זהו המקרה זו יש להרים את מסך ההתאגדות, אך דבר זה לא יכול להיעשות ללא דיון לגופו של ענין בבקשה סתמית לדחיה על הסף ומבלי שצורף תצהיר לבקשה.

8.טענות הנתבע 2 כי בשל הליך צו הקפאת ההליכים לנתבעת 1 בחר להגיש בקשתו כעת, בשל שינוי הנסיבות טוב היה אם לא היתה נטענת. ככל שסבר הנתבע 2 כי לא קמה נגדו עילת תביעה , היה עליו לפעול בהתאם. זוהי זכותו הבסיסית של התובע לנהל את תביעתו ולנסות להוכיחה ולו כנגד הנתבע 2 בלבד על העילות בהן הוא תובע את הנתבע 2 , ועל בית הדין ליתן לו את יומו.

9.לאור כל האמור דין הבקשה להידחות. הנתבע 2 ישא בהוצאות התובע על בקשה זו בסך 4000 ₪ , זאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך שישולמו בתוך 30 יום מהמצאת ההחלטה.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ב, 12 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.