אבו שאח עולה בשם עזבון המנוח אבו שאח ואח' נ' שחף חברה אבטחה בע"מ ואח'

פסק דין

1.ביום 9.7.2003 בשעות אחר הצהריים, נסעה קבוצת מאבטחים במיניבוס בדרכה משפרעם לכוון קו התפר, לצורך ביצוע עבודות אבטחה. במהלך הנסיעה, בסמוך לפני צומת סומך, נורה למוות אחד המאבטחים - עבדאללה אבו שאח ז"ל (להלן "המנוח"). הירי בוצע על ידי מעסיקו של המנוח, מר נואף אבו שאח, באמצעות אקדח שהיה ברשותו.

2.התובעים, הוריו של המנוח ואלמנתו, הגישו תביעתם, במסגרתה עתרו לחייב את הנתבעים בגין נזקי עיזבון המנוח ונזקיה של האלמנה, כתלויה. הנתבעת מס' 1 הינה חברת שחף אבטחה 1989 בע"מ (להלן "שחף"), חברה המספקת בין היתר שירותי אבטחה ושמירה ומי ששכרה את שירותיו של נואף אבו שאח, כקבלן משנה לביצוע פעולות האבטחה בקו התפר. הנתבע מס' 2 הינו נואף אבו שאח, מעסיקו של התובע (להלן "נואף") ואילו הנתבעת מס' 3 (להלן "הראל") בטחה את שחף בכל זמן רלבנטי לארוע נשוא התביעה בביטוח חבות מעבידים וביטוח אחריות צד ג', אשר כללו כיסוי ביטוחי לקבלני משנה (הראל נכנסה בנעליה של סהר חברה לביטוח בע"מ). נואף מצידו, הגיש הודעה לצדדים שלישיים כנגד שחף והראל.

3.התביעה נשוא תיק זה הוגשה במקור ביום 2.3.2005 והיא תוקנה שלוש פעמים. ביום 3.4.2006 תוקנה התביעה לראשונה, על ידי הוספת הראל כנתבעת וביום 13.7.2007 הוגש כתב תביעה מתוקן בשנית, אז צורפו הוריו של המנוח כתובעים נוספים, מכח היותם יורשי העיזבון, על פי צו ירושה שניתן בסמוך לפני כן. כתב התביעה תוקן בפעם השלישית ביום 22.7.2010, אף כי למעשה מדובר בתיקון סמנטי, שאין לו שום משמעות אמיתית, כפי שיפורט בהמשך.

4.טענות התובעים בדבר נסיבות הארוע שהביאו למותו הטראגי של המנוח, לא השתנו במסגרת כתבי התביעה המתוקנים. לטענתם, ביום 9.3.2003, במהלך נסיעתו של המנוח עם מאבטחים נוספים לכוון קו התפר, נפלט כדור מנשקו של נואף, פגע במנוח והרגו.

5.שחף והראל טענו בכתב ההגנה (המתוקן), כי התביעה כנגד הראל, בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי לנואף התיישנה. עוד נטען, כי פוליסת הביטוח שהוציאה הראל, אינה מכסה את חבותו של נואף מאחר ונואף לא היה קבלן משנה של שחף, המקרה איננו בבחינת "תאונה" ומחמת שמדובר במעשה מכוון. עוד נטען, כי לא התמלאו תנאי הכיסוי הביטוחי, מאחר ושמם של המנוח ונואף לא דווח להראל וכי נואף לא קיים את תנאי הרישיון לאחזקת הנשק. לגופו של עניין, הכחישו שחף והראל את טענות התובעים באשר לנסיבות הארוע, למעט העובדה שהמנוח נהרג ביום 9.7.2003 בדרכו לעבודה.

6.נואף הודה בכתב הגנתו בנסיבות הארוע, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה.

7.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של אבו שאח עולה (האלמנה, להלן "עולה"), אבו שאח סלאח - אביו של המנוח ואבו שאח הניה - אמו של המנוח, ואילו נואף הגיש תצהיר משלו. שחף והראל הגישו את תצהירו של מר סמי חיו, מנכ"ל שחף, ותצהיר משלים שלו, שהוגש ברשות בית המשפט וכן, את תצהירו של מר דרור חיו, סמנכ"ל שחף. בנוסף, הגישו שחף והראל מסמכים שונים מתיק המשטרה וכן, דוחו"ת בדיקה של מז"פ, חוות דעת של סנ"צ מנדל שלומוביץ בנוגע לזירת הארוע (המונית) ואופן ביצוע הירי, חוות דעת בליסטית של מר אבי קופמן וחוות דעת פרופ' היס, מהמכון לרפואה משפטית. במהלך ישיבת ההוכחות, נחקרו המצהירים על תצהיריהם ולא נתבקשה חקירת עורכי חוות הדעת או חוקרי המשטרה.

8.למעשה, למעט לעניין אחריותו של נואף לארוע שהביא למותו של המנוח, חלוקים הצדדים לכל אורך הדרך, החל בשאלת נסיבות הארוע, השאלה האם מדובר במעשה מכוון המוציא את הארוע מתחולת הפוליסות, תחולתם של סייגים נוספים בפוליסות ושאלת אחריותה של שחף לארוע נשוא התביעה. בנוסף, חלוקים הצדדים באשר לגובה הנזק.

נסיבות ארוע הירי והאם מדובר בארוע המכוון

9.שאלת נסיבות הארוע נשוא התביעה, קשורה בטבורה לשאלת הכיסוי הביטוחי על פי פוליסות הביטוח שהוציאה הראל שכן, הטענה העיקרית שבבסיס הגנתה של הראל הינה, שמדובר במקרה מכוון, קרי - נואף ירה והרג את המנוח בכוונה. לשיטת הראל, במצב דברים זה, נשלל הכיסוי הביטוחי בפוליסות שהוציאה, מכח סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח. לפיכך, תידונה שתי שאלות אלו במקביל.

10.גרסתם של התובעים לארוע בכתב התביעה הינה גרסה כללית, הנשענת בעיקרה על גרסתו של נואף בדבר פליטת כדור בשוגג, אשר גרמה למותו של המנוח. כאמור, הם טענו כי ביום 9.7.2003, במהלך נסיעתו של המנוח עם מאבטחים נוספים לכוון קו התפר, נפלט כדור מנשקו של נואף, פגע במנוח והרגו.

11.נואף לא נתן בכתב ההגנה גרסה מלאה של נסיבות הארוע, אלא, הודה בטענותיהם העובדתיות של התובעים בעניין זה. משמע - בעת הנסיעה נפלט כדור מנשקו והרג את המנוח.

12.נואף הועמד לדין פלילי בגין הארוע והורשע על פי הודאתו ב-ת.פ. 5193/06 בעבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין ובעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו - 335(א)(1) לחוק הנ"ל (במהלך הארוע נפגע מאבטח נוסף) (ת/6).

כתב האישום (ת/5) פרט את העובדות הבאות:

"1.בתאריך הרלבנטי לכתב האישום עבד הנאשם כקבלן משנה של חברת "שחף" לאבטחה, עבד בה כמאבטח וכן היה אחראי על ארבעה מאבטחים נוספים, אף הם תושבי שפרעם.

2.בתאריך 9/7/03 בשעה 17.00, או בסמוך לכך, נסעו הנאשם וארבעת המאבטחים הנוספים, ביניהם עבדאללה אבו - שאח (להלן: המנוח) ורביע גורן (להלן: רביע), במונית טרנזיט משפרעם למקום עבודתם באזור קו התפר, כשרביע יושב במונית מאחורי המנוח.

3.         ברשות הנאשם היה אקדח חצי אוטומטי אף-אן (F.N.) שמספרו הסידורי 01124NW 245 וכן שתי מחסניות מלאות בכדורים כשאחת המחסניות מוכנסת באקדח (להלן: האקדח), אותו החזיק בחגורת מכנסיו.

4. בהגיעם לכביש מס' 70, לכיוון צומת סומך, הוציא הנאשם את האקדח מחגורת מכנסיו ודרך אותו, הסתובב לכיוון המנוח ולחץ על ההדק כל זאת מבלי להוציא מתוכו את המחסנית ומבלי לבדוק שאין מחסנית באקדח.

5.כתוצאה מהאמור לעיל נורה מהאקדח קליע שפגע מטווח קצר במנוח, חדר לבית החזה שלו בצידו השמאלי ויצא מחלקו הימני של גב המנוח וגרם למותו.