אבו קליב נ' סלקום בע"מ

פסק דין

1. ביום 4.11.13 הגישה הנתבעת נגד התובע ללשכת ההוצל"פ בחיפה תביעה על סכום קצוב

במסגרת תיק 02-47930-13-3 .

2. ביום 20.2.14 הגיש התובע לבית משפט זה תביעה כספית ע"ס 5,000 ₪.

התובע הלין בכתב התביעה על כך שנדרש לשלם כספים לנתבעת דרך הוצל"פ למרות שלא חתם על

הסכם , אלא רק התעניין ברכישת מכשיר עם קו מהנתבעת באמצעות חברת דינמיקה .

התובע ביקש להחזיר לו את הכסף או לבטל את התביעה בהוצל"פ ולחייב את הנתבעת בהוצאות

משפט .

3. ביום 12.3.14 הגיש התובע לבית משפט זה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ובקשה לעיכוב

הליכים . ביום 12.3.14 דחיתי את הבקשה למתן פסק דין משום שניתנה לנתבעת אורכה להגשת

כתב הגנה עד 23.3.14 . באותה החלטה הסברתי לתובע כי את הבקשה לעיכוב הליכים יש

להגיש לתיק ההוצל"פ במסגרת התנגדות .

4. כפי שעולה מהאמור בס' 3 של כתב ההגנה , שתוכנו לא נסתר , ביום 12.3.14 הגיש הנתבע לתיק

ההוצל"פ בקשה לעיכוב הליכים . ביום 13.3.14 ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצל"פ בה הוסבר

לתובע כי ככל שהוא טוען נגד החוב בתיק עליו להגיש התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת

מועד ולצרף תצהיר לשתי הבקשות הנ"ל .

לא ברור מדוע התובע לא פעל בהתאם להנחיית כב' רשמת ההוצל"פ .

5. ביום 23.3.14 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובקשת לדחיית התביעה על הסף .

נטען בפשטות כי המקום לברר את טענות התובע כנגד התביעה שהגישה נגדו הנתבעת הוא

תיק ההוצל"פ ולא בית משפט זה . נטען כי קיום דיון בתביעה לגופה משמעותו שתי ערכאות