אבו פרחה נ' סמוכי

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 14.10.12 באזור אשתאול.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של אופנוע מ.ר. 2766101 (להלן: "האופנוע").

הנתבע היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 7160760 (להלן: "רכב הנתבע").

מוסכם בין הצדדים כי ביום 14.10.12 אירעה התנגשות בין האופנוע לבין רכב הנתבע. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובע הינה כי כאשר נסע כביש בינעירוני באזור אשתאול רכב הנתבע חצה את הדרך הראשית ופגע באופנוע בצדו השמאלי.

גרסת הנתבע לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתו, עמד בצומת אשתאול על מנת לפנות שמאלה, כאשר בכיוון הנגדי היה פקק תנועה. רכב אשר הגיע מהכיוון הנגדי עצר את רכבו וסימן לנתבע לפנות שמאלה. הנתבע החל בפנייה שמאלה וכאשר כמעט סיים את הפנייה, הגיע רכב התובע במהירות כשהוא עוקף את שיירת כלי הרכב אשר עמדה בפקק, חצה אי תנועה ובשל כך אירעה ההתנגשות בין כלי הרכב. הנתבע מציין כי לאור רוחבו הצר של הנתיב הנגדי לא יכול היה לראות את רכב התובע בהיכנסו לצומת.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע והנתבע. התובע חזר על גרסתו בכתב התביעה והעיד כי כאשר התקרב לצומת האט את מהירות נסיעתו. לפתע הגיח רכב הנתבע משמאל תוך שהוא נכנס לנתיב נסיעת האופנוע ופגע באופנוע בצדו השמאלי. התובע הכחיש בתוקף כי עקף מימין כלי רכב אשר עמדו לפניו, כפי שטוען הנתבע, וטען כי הדרך היתה פנויה.

מנגד העיד הנתבע, כי פנה שמאלה לצומת אשתאול לאחר שרכב אשר נסע בנתיב הנגדי סימן לו כי הוא יכול לעבור. לפתע אירעה ההתנגשות וזאת משום שהאופנוע עקף מימין את כלי הרכב שהיו לפניו ופגע ברכב הנתבע, אשר היה כבר לקראת סוף הצומת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי במקרה זה יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. כך, מתמונות הנזק שצורפו לחוות דעת השמאי עולה כי האופנוע נפגע בצדו השמאלי מהמרכז אחורה ולא בחזית או בצדו השמאלי קדמי. אילו היתה נכונה גרסת הנתבע לפיה כבר היה בתוך הצומת לפני שהגיע האופנוע וכי האופנוע הוא זה שפגע בו, סביר היה שהנזק באופנוע היה בחזית או בצדו השמאלי קדמי ולא בצדו השמאלי אחורי. גם העובדה שרכב הנתבע נפגע בחזית הקדמית ולא בצדו הימני אינה עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבע כי התאונה אירעה לאחר שרכבו כבר היה לקראת סוף הצומת. אילו היתה נכונה גרסת הנתבע הרי שרכבו היה נפגע בצדו הימני ולא בחזית הקדמית.

עוד אוסיף, כי גרסתו של התובע היתה אמינה עלי והתרשמתי כי הוא דובר אמת.

לפיכך, אני מבכרת את גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבע וקובעת כי הנתבע נכנס לצומת מבלי שנתן זכות קדימה לאופנוע, אשר אין מחלוקת כי לו היתה נתונה זכות הקדימה, מבלי שוידא כי הצומת פנוי לחלוטין ופגע באופנוע בצדו השמאלי ועל כן האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע.

בעקבות התאונה הוכרז האופנוע כאובדן מוחלט ושוויו בניכוי שרידים הוערך בסכום של 1,800 ₪; כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 585 ₪.

לפיכך אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 2,385 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14.10.12 ועד התשלום בפועל. כן יישא הנתבע בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ג, 17 יוני 2013, בהעדר הצדדים.