אבו עליון עודה נ' אבנר איגוד לביטוח נפגעי ואח'

החלטה

להלן הצעת בית המשפט באשר לסילוק התביעה בפשרה:

התובע יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים ביום 11.10.01, בהיותו כבן 27 שנים.

התובע אושפז בגין התאונה למשך 4 ימים. המל"ל העריך את נכותו של התובע בשיעור של 10%, בגין צלקות בפנים, זאת לאחר שבמשך ששה חודשים אושרה תקופת אי כושר מלאה ולמשך כשנתיים נוספות אושרו 20% נכות, מתוכם 10% בגין הצלקות ו-10% בגין פגיעה נפשית בתר חבלתית.

לצורך הערכת הנזק לקחתי בחשבון, כי בסיס שכרו של התובע הינו 7,672 ₪, נכון למועד התאונה, זאת על בסיס שכרו הרבע שנתי של התובע עובר לתאונה, כפי שהדבר עולה מנתוני המל"ל.

להלן הפיצוי המוצע:-

הפסדי שכר למשך ששה חודשים ראשונים- 46,032 ₪ ובשערוך להיום 81,640 ₪.

הפסד שכר למשך שנתיים נוספות לפי הפסד של 20%, הגם שחלק מהנכות אינה תפקודית ולאור תלונותיו הנוספות של התובע- 36,825 ₪ ובצירוף ריבית והצמדה מאמצע התקופה- 57,880 ₪.

הוצאות ועזרה- 5,000 ₪.

כאב וסבל- בשים לב לשיעור הנכות וימי האשפוז- בהתאם לתחשיב התובע- 27,673 ₪.

הפסדים לעתיד- נכותו של התובע ככלל ומעצם טיבה אינה נכות תפקודית. למרות האמור, בשים לב למקום הצלקות ולעובדת התובע עובד כפיים, כך שיכול ולכאבים מהצלקת תהיה השפעה כלשהי על התובע מוצע סכום גלובאלי של 10,000 ₪.

סך הפיצוי- 182,193 ₪.

מהסכומים האמורים יש להפחית את תקבולי המל"ל ולהוסיף שכ"ט עו"ד והוצאות.

הצדדים יתנו עמדתם המשותפת להצעה בתוך 30 יום מהיום.

קובעת התיק לתזכורת פנימית של בית המשפט ליום 5.4.12.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.