אבו עויוי נ' מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

החלטה

בפני בקשה להשבת פיקדון בסך 10,000 ש"ח שהופקד במסגרת הליכי הבקשה לביטול צו הריסה מנהלי, בתיק זה.

הפיקדון הופקד להבטחת הוצאות המשיבה, היה ותידחה הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי

ביום 24.10.12, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי תידחה, והמבקש יהרוס את המבנה נשוא הצו עד ליום 24.1.2013. בנוסף, הוסכם בין הצדדים, כי:

"ככל שהמבקש יהרוס את המבנה עד מועד זה, יושב לידיו הפיקדון, וזאת לאחר הגשת בקשה מוסכמת על ידי באי כוח הצדדים. ככל שהמבקש לא יהרוס את המבנה, עד ליום 24.1.2013, אזי המשיבה תהא רשאית לבצע את צו ההריסה… … וכספי הפיקדון יחולטו לטובת המשיבה לכיסוי הוצאותיה בתיק זה".

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה על ידי בית המשפט לאחר שהמבקש עצמו הבהיר בבית המשפט, כעולה מפרוטוקול הדיון, כי פרטי ההסכמה הוסברו לו והוא הבינם במלואם.

בבקשה להשבת הפיקדון ציין ב"כ המבקש כי : "המבנה נושא (כך במקור – י.ע.) צו ההריסה נהרס על ידי המבקש בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 24 אוקטובר 2012, שלפיה ייהרס המבנה על ידי המבקש עד ליום 24.1.2013. לאור ביצוע ההחלטה מיום 24 אוקטובר 2012 על ידי המבקש מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על השבת הפיקדון… ".

ב"כ המשיבה בתגובתו הדגיש, כי המבקש: "לא קיים אחר התחייבותו ולא הרס את המבנה עד למועד הנדחה… ". ב"כ המשיבה בתגובתו הדגיש, כי המבקש הרס את המבנה רק בסמוך ליום 11.3.2013, לאחר שנודע לו באמצעות משטרת ישראל על כוונת המשיבה לבצע את ההריסה בעצמה.

ב"כ המשיבה הדגיש כי באי קיום הוראות ההסכמה, קמה למשיבה זכות לדרוש את חילוט מלוא הפיקדון לכיסוי הוצאותיה ואולם לפנים משורת הדין, נוכח העובדה שהמבקש ביצע את ההריסה בעצמו אף אם באיחור, הסכימה להשיב לידיו מחצית מהפיקדון ולחלט את מחציתו האחרת בסך 5,000 ש"ח לידי המשיבה: "לשם כיסוי הוצאותיה המשפטיות בתיק זה".

ראוי לציין, כי ביום 17.1.2013, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד ביצועו של צו ההריסה המנהלי, בקשה אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 27.1.2013.

לאור הסכמתו המפורשת של המבקש באמצעות בא כוחו בדיון מיום 24.10.12, כי ככל שלא יהרוס את המבנה עד ליום 24.1.2013, יחולט הפיקדון לכיסוי הוצאותיה המשפטיות של המשיבה, ולאור הסכמתו המפורשת של המבקש, כי ככל שתבוצע ההריסה לאחר יום 24.1.2013 יחולט הפיקדון, אכן, יש ממש בעמדת המשיבה.

לאור הסכמת הצדדים מיום 24.10.12, אשר קיבלה תוקף של החלטה, דומה כי מרגע שההריסה בוצעה לאחר יום 24.1.2013, דין הפיקדון להיות מחולט לטובת המשיבה.

ראוי לציין כי יש טעם לפגם, אם לא למעלה מכך, בכך שהבקשה להשבת הפיקדון נוסחה באופן ממנו משתמע, כי ההריסה בוצעה עובר ליום 24.1.2013, הגם שהדבר לא היה כך בפועל.

בנסיבות אלו, יש לשבח את עמדתה ההגונה של המשיבה, לפיה, הגם שקמה לה זכות לכאורית במלוא סכום הפיקדון, הסכימה להשבת מחצית הפיקדון לידי המבקש, נוכח העובדה שהגם שלא ביצע את ההריסה במועד שנקבע, ביצע את ההריסה בעצמו, וחסך מן המשיבה את הצורך לבצע את ההריסה.

לאור האמור לעיל, אני מורה כי מחצית מהפיקדון בסך 5,000 ש"ח תחולט, ותועבר למשיבה לכיסוי הוצאותיה המשפטיות, ויתרת הפיקדון בסך 5,000 ש"ח תוחזר למבקש.

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.