אבו סמרה דני נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1.בתביעה זו עותר התובע לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בגין ניתוח רשלני שבוצע בגבו בביה"ח "גליל מערבי" בנהריה שבבעלות המדינה (היא הנתבעת), ע"י ד"ר רחמימוב, בעזרתו של ד"ר פריימן.

הנתבעת הגישה תצהירים מטעם ד"ר פריימן וד"ר רחמימוב וב"כ התובע טוען בבקשה זו, שיש למחוק סעיפים (או חלקי סעיפים) מתצהיריהם.

2.בישיבת יום 4.11.10 הוריתי על מחיקת סעיף 17 מתצהירו של ד"ר רחמימוב, מאחר שהאמור בו מהווה חוו"ד שעניינה הערכת אחוזי נכות, בעוד שד"ר רחמימוב אינו משמש מומחה בתיק זה, אלא מי שהיה חלק מהצוות הרפואי שביצע את הניתוח.

כן הוריתי בהחלטתי הנ"ל, לב"כ התובע, להגיש בקשה המפרטת את הסעיפים שהוא מבקש למחוק, על הגשת תצהירים מטעם ד"ר רחמימוב וד"ר פריימן, בהם יפרטו אילו מסמכים היו בידיהם לפני ביצוע הניתוח בתובע ואפשרתי לב"כ הנתבעת להגיב, בתוך 7 ימים, לטענות התובע.

ביום 14.11.10 הגיש ב"כ התובע פירוט בקשתו למחיקת סעיפים מהתצהירים. ביום 16.11.10 הגישה ב"כ הנתבעת תצהיר מטעם ד"ר רחמימוב. תצהיר מטעם ד"ר פריימן לא הוגש וכן לא הוגשה תגובה מטעם הנתבעת.

3.לאחר שעיינתי בבקשת התובע ובתצהירים להלן החלטתי לגבי תצהירו של ד"ר רחמימוב:

אני מורה על מחיקת פסקה אחרונה בסעיף 8, פסקה שניה של סעיף 9, כל סעיף 10 וכן כל האמור בסעיף 16, שכן סעיפים אלה עוסקים בהבנתו של ד"ר רחמימוב את הכתוב ברשומה הרפואית של התובע בקופת חולים, מה מלמדת הרשומה לגבי התייעצותו של התובע עם רופאים אחרים, טרם הניתוח, מה המגבלות מהן סבל עובר לניתוח ומה היה מצבו במחלקה ועוד, וזאת - לפי הרשומה הרפואית ולא לפי בדיקתו של ד"ר רחמימוב את התובע. מדובר, במובהק, בעדויות שמועה וסברה שאינן קבילות.

אני מורה על מחיקת האמור בשלוש השורות האחרונות של הפסקה השניה בסעיף 18, החל מהמילים: "על כן אין מקום לקשור" ועד סוף הסעיף וכן על מחיקת האמור בסעיף 19 והוצאת שני המאמרים שצורפו כנספח ד' לתצהיר, מאחר שמדובר בחוו"ד של ממש ואילו ד"ר רחמימוב הינו עד בתיק ואיננו מומחה שנתן חוות דעת.

לא אורה על מחיקה כלשהי בסעיף 7 לתצהיר, מאחר שמדובר בעדות ישירה של ד"ר רחמימוב על דברים שהוחלפו בינו לבין התובע. בטענת ב"כ התובע לפיה האמור בסעיף זה סותר את חוק זכויות החולה, אם לאו, אין כדי להצדיק מחיקת הסעיף או חלקו ודינה של הטענה להידון (ככל שיהיה צורך בכך), בסופו של ההליך.

לא אורה על מחיקת סעיף 13 לתצהיר או חלקים ממנו. הטענה האמורה בפסקה החמישית אינה מהווה הרחבת חזית, שכן היא יכולה להיכלל בנטען בסעיף 10, בשורה האחרונה בעמ' 3 לכתב התביעה.

האמור בפסקה החמישית של אותו סעיף מהווה הסבר לשיקוליו של ד"ר רחמימוב ולכן לא אורה על מחיקתו.

כן לא אורה על מחיקת סעיף 20 לתצהיר, הגם שראוי היה לנסחו קצת אחרת.

4.להלן החלטתי לגבי תצהירו של ד"ר פריימן:

אני מורה על מחיקת סעיפים 5, 8 ו- 9, באשר הם מהווים עדויות שמיעה ו/או סברה ו/או חוות דעת רפואית ולא עדות על חלקו של ד"ר פריימן בטיפול בתובע או על שיקוליו שלו (להבדיל משיקוליהם של אחרים).

אני מורה על מחיקת סעיף 14 מהמילים: "וכן אם היתה פגיעה עצבית" אשר בשורה השלישית של הסעיף ועד סוף הסעיף וכן אורה על מחיקת סעיף 15, באשר האמור בסעיפים אלה מהווה חוו"ד רפואית.

לא אורה על מחיקת סעיפים 16 ו- 17, רק מאחר שלא ברור מהם האם ד"ר פריימן נטל חלק כלשהו בפרוצדורה בהצעה לתובע ובשיקולים האמורים בהם. עם זאת יובהר כבר כעת, כי אם התשובה לכך שלילית, יהיה מקום למחוק גם סעיפים אלה מהתצהיר.

לא אורה על מחיקת סעיף 11, המתייחס לנסיונו של ד"ר פריימן עצמו ולנסיונו של אדם חלק בשיקוליו ובהחלטות המתקבלות על ידו.

לא אורה על מחיקת המילים "כפי שמקובל מהרופא הסביר", אשר בסוף סעיף 12, אולם אורה כי יש להתייחס אליהן כאל חלק משיקוליו בביצוע הפעולה ולא כאל חוות דעת של מומחה.

לא אורה על מחיקת סעיפים 13 או 16 שכן האמור בהם מתייחס לפעולות שביצע ד"ר פריימן עצמו ושבוצעו במהלך הניתוח.