אבו סויד נ' הכשרת היישוב חב' לביטוח ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת.

העובדות בקצרה:

התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג מאזדה מ.ר. 41-302-23.

התובעת טוענת, כי ביום 6/5/11, תוך כדי נסיעה ברח' בכפר כעביה, הגיעה לצומת, בכיוון נסיעתה הוצב תמרור מתן זכות קדימה, נכנסה לתוך הצומת, אך רכב הנתבע לא ציית לתמרור עצור בכיוון נסיעתו, התפרץ לצומת ופגע ברכבה בחלקו הקדמי.

הנתבע טען, כי נסע עם רכבו בכפר כעביה ובהגיעו לצומת, לפתע וללא כל התראה מוקדמת, הגיחה התובעת עם רכבה מצד שמאל, לא צייתה לתמרור תן זכות קדימה ופגעה ברכבו בעוצמה.

אין בפני תביעה שכנגד.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בתמונות הצומת, דין התביעה להידחות.

ראשית, גרסתה של התובעת לפיה בכיוון נסיעתה היה תמרור תן זכות קדימה ובכיוון נסיעת הנתבע תמרור עצור, אינה הגיונית. אין צורך בשני תמרורים באותה צומת.

שנית, הוכח בפני כי בכיוון נסיעתה של התובעת היה תמרור מתן זכות קדימה, הדבר נובע מהודעתה של התובעת וכן מתמונות נ/1 – נ/3.

שלישית, לא הוכח בפני, כי בכיוון נסיעת הנתבע היה תמרור כלשהו.

הדבר עולה מעדותו של הנתבע וכן מתמונות הצומת, אשר מראים בבירור, כי בכיוון נסיעת הנתבע אין כל תמרור והתמרור נמצא רק בכיוון נסיעת התובעת.

הגרסה לפיה התמרור לא נמצא מכיוון שבאזור קיימים גנבי מתכת, אין לה על מה להתבסס בראיות שהובאו בפני.

רביעית, גם הסימונים בכביש מחזקים ומלמדים כי גרסת ההגנה היא הנכונה, שכן קיימים סימונים על הכביש בדמות קו עצירה בכיוון נסיעת התובעת, שעה שבכיוון נסיעת הנתבע, אין סימונים על פני הכביש.

התוצאה:

על כן, אני מקבל את גרסת הנתבע ודוחה את גרסת התובעת.

בנסיבות העניין, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע 1, הוצאות בסך 500 ₪.

ניתן היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, בהעדר הצדדים.