אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו נעאג' ואח' נ' נאסר זועבי עו"ד ואח'

אבו נעאג' ואח' נ' נאסר זועבי עו"ד ואח'

תאריך פרסום : 29/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
10592-05-13
23/06/2014
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
אחמד אבו נעאג'
הנתבע:
ואיל נאסר זועבי עו"ד נגדחיים ג'רבי

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף ובקשה להפקדת ערובה.

התובע (להלן: "אבו נעאג') הגיש תביעה נזיקית על סך 150,000 ₪ נגד הנתבע (להלן: "זועבי").

במסגרת כתב התביעה טוען אבו נעאג', כי זועבי, שהינו עורך דין במקצועו, ייצג אותו בהליכי הוצאה לפועל בנוגע לשיקים שנמסרו לו ולא כובדו. לטענתו, הוא מסר לזועבי שהשיקים התקבלו מרמי נחמני לאחר שחיים ג'רבי (להלן: "ג'רבי") משך אותם לפקודתו והסב אותם לנחמני. לטענתו, במסגרת הליכי ההוצל"פ הוטלו עיקולים זמניים לטובתו וג'רבי הגיש התנגדות לביצוע השיק. אבו נעאג' טוען, כי זועבי לא יידע אותו, כי נקבע דיון בנוגע לבקשה לביטול עיקולים וכי במועד הדיון הודיע על דעת עצמו, כי ניתנה הסכמה של אבו נעאג' לביטול העיקולים ובהתאם לכך בוטלו העיקולים. עוד טוען, כי במשך שנה וחצי הציג בפניו זועבי מצג שווא לפיה בקשתו של ג'רבי נדחתה וערעורו טרם נדון. עוד טוען, כי נודע לו שג'רבי ובא כוחו לא התייצבו לדיון בהתנגדות ועל כן ההתנגדות נדחתה והוא חויב בהוצאות. אבו נעאג' טוען, כי ג'רבי הגיש בקשה לביטול ההחלטה האמורה ועיכוב הליכי הוצל"פ ובהמשך זועבי הודיע, על דעת עצמו, כי התגבשה הסכמה לפיה ההתנגדות תתקבל ותצהירו של ג'רבי ישמש כתב הגנה. לטענתו, זועבי אף לא עדכן אותו, כי נקבעו ישיבת קד"מ והוכחות וכי נקבע שעל הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. לטענתו, זועבי הגיש, על דעת עצמו, בקשה למחיקת התביעה ולאחר שהתקבלה תגובת הצד השני בית המשפט חייב אותו בהוצאות. לטענת אבו נעאג', התנהלותו הרשלנית של זועבי והפרות חובות חקוקות על ידו גרמו לו לנזקים.

זועבי הגיש תביעה שכנגד במסגרתה טען, כי אבו נעאג' ייפה כוחו ונתן לו הרשאה לפעול בחופשיות בנוגע לשיקים, לרבות קבלת החלטות על הפסקת הליכים משפטיים. לטענתו, כל פעולותיו היו בהתאם לייפוי הכוח והוא עדכן את אבו נעאג' בכל התפתחות בתיק ובכל מהלך שעשה. לטענתו, אבו נעאג' גילה חוסר אכפתיות כלפי ההליכים המשפטיים אשר התנהלו נגד ג'רבי, ניתק קשר עמו והזניח את התביעה. לטענת זועבי, אבו נעאג' לא שילם לו את שכר טרחה והוצאות וכן לא השיב לו את הסך של 10,000 ₪ אשר הוא שילם לג'רבי עבור הוצאות משפט.

זועבי הגיש הודעת צד שלישי נגד ג'רבי ובמסגרתה טען, כי ככל שיחויב לפצות את אבו נעאג' הרי שעל ג'רבי לשפות אותו. זועבי טוען, כי ככל שנכונה טענתו של אבו נעאג' לפיה הוא זכאי לפרוע את השיקים הרי שעל ג'רבי לשלם לו את סכומי השיקים וככל שנכונה טענתו של אבו נעאג' לפיה הוא היה זכאי שהעיקולים יוותרו על כנם ולהמשך קיום פסק הדין אשר ניתן בהעדר הרי שעל ג'רבי לשלם לו את סכומי הנזק של אבו נעאג'. עוד טוען, כי ג'רבי התרשל וכי היה עליו לצפות את תוצאות מעשיו.

אבו נעאג' הגיש בקשה במסגרתה עתר, כי בית המשפט יורה על סילוק התביעה שכנגד על הסף. לטענתו, השיקים נמסרו לו בלנקו ואז נרשם שם אמו כמוטב ולאחר שהם לא כובדו, זועבי גרם למחיקת שם האם ורשם את שמו על גבי השיקים וחתם בשמו חתימת היסב. לטענתו, החתימות על ייפוי הכוח והתצהיר מזויפות והן לא חתימותיו. בנסיבות אלו טוען, כי יש לדחות את התביעה שכנגד על הסף.

ג'רבי הגיש בקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי אשר הוגשה נגדו. במסגרת בקשתו טען, כי פסק הדין החלוט מיום 26.10.11 לפיו התביעה נגדו נדחתה מהווה מעשה בי דין. כן טוען, להעדר יריבות. לטענתו, אף אם בית המשפט יידרש לעיין ואף להכריע בתובענה השטרית הרי שלא תהיה נפקות כלפיו. לחלופין טוען ג'רבי, כי ככל שבית המשפט לא ייעתר לבקשה לסילוק התובענה הרי שיש לחייב את זועבי להפקיד ערובה משמעותית לשם הבטחת הוצאותיו. לטענתו, יש להכריע כעת בעניינו בכדי למנוע ממנו עינוי דין שני.

זועבי מתנגד לבקשות וטוען, כי דינן להידחות. לטענתו, חובתו של ג'רבי נובעת מפקודת השטרות המטילה עליו אחריות לפירעון שיקים אשר הוא מושך. כמו כן, מוטלת עליו חובה מכוח עילת עשיית עושר שלא במשפט. עוד טוען, כי שאלת זכותו של אבו נעאג' לפרוע את השיקים הינה שאלה העומדת להכרעה בין שלושת בעלי הדין והסעד אשר אבו נעאג' תבע ממנו הוא אותו סעד שהוא תבע מג'רבי במסגרת ההודעה לצד שלישי. לטענתו, בהתאם לתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי אין הגבלה על משלוח הודעת צד שלישי לכל אדם בהתאם לחלופות המפורטות בתקנה. זועבי מוסיף וטוען, כי הגשת תביעה נגד עורך דין בטענת רשלנות מקצועית איננה מונעת ממנו את הזכות לשלוח הודעת צד שלישי נגד גורמים אחרים שהיו מעורבים באותו עניין, אף אם ניתן לגביהם פסק דין בהליך קודם. זועבי טוען, כי אין ממש בטענה לפיה קיים מעשה בי דין ביחסים שבין הצדדים. לטענת זועבי, פסק הדין אשר ניתן בתובענה אשר התנהלה בין אבו נעאג' לבין ג'רבי לא ניתן לגופו של עניין ותחת זאת הוא ניתן מטעמים פרוצדוראליים בלבד כאשר בית המשפט אשר דן בתובענה לא שמע ראיות ולא ערך דיון בתובענה לגופה. לטענתו, טיעוני הצדדים מעלים שאלות הטעונות הכרעה בשאלות עובדתיות ומשפטיות ואין בטענותיהם של אבו נעאג' וג'רבי בכדי להצדיק סילוק על הסף.

באשר לבקשה שעניינה הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של ג'רבי טוען זועבי, כי היא אינה יכולה לדור בכפיפה עם בקשתו לסילוק התביעה על הסף וכי היא לא עומדת בתנאים הקבועים בפסיקה. הוא הוסיף, כי עסקינן בהודעה לצד שלישי ולא בתביעה עיקרית ועל כן אין סמכות בדין להטיל ערובה עליו. עוד טען, כי הטלת ערובה מהווה מכשול מפני זכות הגישה לערכאות.

דיון ומסקנות

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה האם דין התביעה שכנגד וההודעה לצד שלישי אשר הגיש זועבי נגד אבו נעאג' וג'רבי להידחות על הסף אם לאו. כמו כן, קיימת מחלוקת בין זועבי וג'רבי בשאלה, האם יש לחייב את זועבי להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של ג'רבי.

בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשות להידחות, כפי שיפורט.

ההלכה היא, כי סעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ועל בתי המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהפעלת סעד זה. עסקינן, באמצעי הננקט בלית ברירה ודי בקיומה של אפשרות, אף קלושה, כי לאור העובדות המהוות את עילת התביעה יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בכדי שלא להורות על סילוק התובענה. בית המשפט לא ימהר להיעתר לבקשת צד להורות על סילוק תביעה על הסף בטרם ניתן לצדדים יומם בבית המשפט ובטרם ניתנה להם האפשרות להוכיח טענותיהם ולהציג את ראיותיהם. גישה זו עולה בקנה אחד עם הקביעה לפיה זכות הגישה לערכאות המשפטיות הינה זכות יסוד.

במסגרת התביעה שכנגד טען זועבי, כי פעל בהתאם לייפוי הכוח אשר ניתן לו, כי נעאג' זנח את התביעה וכי לא שילם לו את שכר טרחתו ואת הסכום אשר הוא שילם לג'רבי במקומו. אבו נעאג' טוען מצדו, כי החתימות על ייפוי הכוח והתצהיר מזויפות ולטענתו זועבי התרשל בייצוגו בתובענה. המחלוקת בתביעה שכנגד הינה סביב השאלה האם זועבי זכאי לקבל שכר טרחה והאם על אבו נעאג' להשיב לו את הסכום אשר שילם לג'רבי ואשר היה על נעאג' לשלם בהתאם לפסק הדין אשר ניתן בתביעה שהתנהלה בינו לבין ג'רבי. בין הצדדים קיימות מחלוקות עובדתיות באשר לשאלה האם אבו נעאג' חתם על ייפוי הכוח וכן האם זועבי התרשל בעת מילוי תפקידו או שפעל כנדרש. עסקינן במחלוקות עובדתיות אשר לא ניתן להכריע בהן בשלב זה. סבורני, כי עסקינן במחלוקות אשר ראוי, כי יפתרו בין כותלי בית המשפט לאחר שיעלה בידי הצדדים לשטוח את טענותיהם ולהביא ראיותיהם. הצדדים זכאים, כי יהיה להם יומם בבית המשפט. לא שוכנעתי, כי קיימת הצדקה, בשלב זה, להורות על דחיית התביעה שכנגד על הסף.

במסגרת ההודעה לצד שלישי טוען זועבי, כי ככל שיש ממש בטענתו של אבו נעאג' לפיה הוא זכאי לפרוע את השיקים וככל שהוא יחויב לפצות את אבו נעאג' בגין נזקיו הרי שעל ג'רבי לפצותו. ג'רבי טוען, כי פסק הדין אשר ניתן בתובענה אשר התנהלה בינו לבין אבו נעאג' מהווה מעשה בי דין ועל כן דין ההודעה לצד שלישי להידחות. זועבי טוען בתגובה, כי אין ממש בטענה זו וכי פסק הדין האמור לא דן והכריע בתובענה גופה ועל כן אינו מהווה מעשה בי דין.

מעשה בית דין מורכב משני ענפים: השתק עילה והשתק פלוגתא. הכלל של השתק עילה קובע, כי מקום שתביעה נידונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. הכלל של השתק פלוגתא קובע, כי מקום בו במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, אז אותם בעלי הדין וחליפיהם יהיו מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות. על צד הטוען כי קיים מעשה בית דין, מוטל הנטל להוכיח את טענתו. קרי, עליו להוכיח, כי מתקיימים התנאים הדרושים לקיומו של השתק.

בתביעה אשר התנהלה בין אבו נעאג' לבין ג'רבי במסגרת ת.א 14341-04-09 ניתן, ביום 26.10.11, פסק דין לפיו התביעה נדחתה. בפסק הדין צוין, כי חמישה ימים לפני מועד ההוכחות אשר נקבע בתיק הגיש אבו נעאג' בקשה לא מנומקת למחיקת התביעה וכי הוא לא הגיש תצהירי עדות ראשית בהתאם להחלטת בית המשפט ובנסיבות האמורות נדחתה התביעה. הנה כי כן, פסק הדין אשר ניתן בתובענה האמורה ניתן מטעמים דיונים. בית המשפט לא דן בתובענה ולא הכריע בה לגופה. בנסיבות האמורות מקובלת עליי טענתו של זועבי לפיה אין בפסק הדין אשר ניתן במסגרת ת.א 14341-04-09 בכדי להוות מחסום מפני הגשת ההודעה לצד שלישי נגד ג'רבי. לפיכך, דין בקשתו של ג'רבי לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף להידחות.

כאמור, לחלופין טען ג'רבי, כי יש לחייב את זועבי בהפקדת ערובה משמעותית לשם הבטחת הוצאותיו. תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בית המשפט מוסמך לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע כתנאי לניהול התובענה. תקנה 519 אינה יוצרת חזקה לפיה על התובע להפקיד ערובה להוצאות משפט. הנטל בבקשה לפי תקנה 519 הינו על כתפי המבקש ועליו להוכיח קיומו של צורך בהפקדה ערובה כאמור. מצאתי, כי לא עלה בידי ג'רבי להרים את הנטל האמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ