אבו מיאלה נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

פסק דין (חלקי)

בפני בית הדין בקשת הנתבע לדחיית התביעה מחמת התיישנות.

ביום 14/10/10 הגיש התובע תביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התובע ובני משפחתו תושבי ישראל ולא חדלו להיות כאלה.

בכתב התביעה טען התובע כי משנת 2006 הוא מתגורר בביתו באלחרדוב, א-טור ירושלים.

הנתבע טען כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות בכל הנוגע לתקופות שונות שקדמו ליום 19/5/09.

העובדות כעולה מהראיות אשר הוצגו בפני בית הדין:

ביום 10/9/98 ניתנה החלטת הנתבע לפיה, על פי הצהרת התובע ועל פי הנתונים שבידי הנתבע, התובע ורעייתו אינם תושבי ישראל החל מתאריך 1/1/86.

ביום 29/4/01 הכיר הנתבע בתובע ואשתו כתושבי ישראל החל מיום 1/8/00.

ביום 3/12/02 הודיע הנתבע לתובע בדואר רשום כי אין הוא רואה בו כתושב ישראל לצורך החוקים שהנתבע מופקד עליהם וכי הוא עומד לגרוע אותו מרשימת המבוטחים.

ביום 28/1/2005 הודיע הנתבע לתובע, בדואר רשום כי על פי הממצאים שבידי הנתבע הוא חדל להיות תושב ישראל החל מיום 1/1/02.

על פי האמור בהודעת הנתבע, השגה על מכתב זה של הנתבע ניתן להגיש לנתבע תוך 45 ימים ולאחר מכן יקבל תוכן מכתב זה תוקף של החלטה סופית.

על החלטה סופית ניתן לערער לבית הדין תוך 6 חודשים מתום 45 הימים האמורים.

ביום 9/1/07 הודיע הנתבע לתובע כי לאור הצהרתו לפיה הוא מתגורר בכתובת אטור אלחרדוב, בית זה הינו מחוץ לתחומי ירושלים ולפיכך מעמדו כלא תושב עומד בעינו. עותק ממכתב זה נשלח אף לב"כ התובע.

ביום 11/1/07 שלח הנתבע לתובע, בדואר רשום הודעה ולפיה תביעתו לקצבת ילדים נדחתה מאחר והוא אינו תושב ישראל.

ביום 19/5/09 שלח הנתבע לתובע, בדואר רשום הודעה לפיה תביעתו לקצבת ילדים נדחית מאחר והוא אינו תושב ישראל.

על החלטה זו הגיש התובע ערעור (בל 11410/09).

תביעתו של התובע נמחקה מחוסר מעש ביום 6/4/2010.

בחודש 6/2010 הגיש התובע דין וחשבון רב שנתי לנתבע לקביעת תושבותו. ביום 13/9/10 הודיע הנתבע לתובע כי לאחר בדיקת תביעתו נשאר מעמדו כלא תושב ישראל.

ביום 14/10/10 הגיש התובע תביעה זו.

בבקשה לסילוק על הסף מטעמי התיישנות טען הנתבע :