אבו מיאלה נ' "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

החלטה

1. התובענה הועברה לטיפולי. משהוגשה חוות דעת המומחה בתחום האורטופדיה, במסגרת נקבעה לתובעת נכות צמיתה, חלוקים הצדדים בעמדותיהם הן בדבר הצורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה והן באשר לקבילות שני מסמכים – האחד, מסמך שערך הפסיכולוג מחמד זהרה ואשר אינו עושה תאריך, והשני, סיכום טיפול תקופתי מיום 4.6.06. כבר עתה יצויין, כי אין מחלוקת שמסמך מיום 21.2.07 אשר הוכתר כ"חוות דעת פסיכולוגית" אסור בהמצאה למומחים ואין מקומו בתיק ולפיכך בעניין זה דומה שהתייתרה המחלוקת.

באשר למסמכים שבמחלוקת, שוכנעתי כי אין מקום לפסלם. באשר למסמך הראשון, במיוחד בשים לב ליומן הטיפולים שצורף ביום 13.1.13, לא שוכנעתי כי עסקינן במסמך מוזמן גרידא, והוא אף איננו נושא מאפיינים מובהקים של חוות דעת, דוגמת הערכת שיעור הנכות הצמיתה או סיכויי ההחלמה הקונקרטיים. גם המסמך השני איננו נושא סממנים מובהקים של חוות דעת, וכבר נפסק לא פעם כי אין די באבחנה גרידא כדי להוביל לפסילת מסמך. זאת, במיוחד בתחום הפסיכיאטריה בו גדול תחום חיווי הדעה. ממילא, שמורה לכל מומחה שימונה חזקת מקצועיותו ולא ראיתי שיש במסמכים שבמחלוקת כדי להוביל לחשש של ממש לפגימה במקצועיות זו. מכאן, שאין מקום להורות על פסילת המסמכים.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. לאחר עיון בחומר הרפואי שהוגש ובטיעוני הצדדים, מצאתי כי קיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות בתחום זה עקב התאונה (ראו למשל: המסמכים שבמחלוקת, סיכום טיפולים מיום 1.9.06 וכן יומן הטיפולים שצורף ביום 13.1.13 ). אין בכך שהמומחה בתחום האורטופדיה לא ראה להמליץ על מינוי מומחה נוסף כדי להוביל לדחיית בקשת התובעת, שעה שכידוע, די בראשית ראיה על מנת להוביל למינוי מומחה רפואי כאשר לתובעת אין דרך אחרת, הלכה למעשה, כדי להוכיח את הנכות הנטענת. הדברים יפים במיוחד שעה שעסקינן בתובעת שהיא קטינה. הוא הדבר גם ביחס לטענות הנתבעת באשר להיעדר רצף טיפולי. אמנם, הטיפול שניתן לתובעת היה בשנת 2006 ואכן לא צורפו מסמכים עדכניים אולם בהתחשב באופיו של התחום הרפואי שבו התבקש המינוי (שעה שאין בהכרח בהיעדר רצף טיפולי כדי לפסול על הסף אפשרות לקיומה של כל נכות בתחום זה) ובכך שעסקינן בתובעת קטינה דומני שאין בשיקול זה כשלעצמו כדי לחסום את דרכה של התובעת מפני המינוי המבוקש. ממילא, בשים לב לשיעור הנכויות שנקבעו בעניינה של התובעת ולכך שמונה עד עתה מומחה אחד בלבד, תוכל הנתבעת לעתור, במידת הצורך, לקיזוז שכר טרחת מומחה בכל חשבון עתידי שיוגש. הנני ממנה את ד"ר אומימה פרחאת, ת.ד 18244 ירושלים כמומחית רפואית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

2. המומחית תעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לה על ידי ב"כ בעלי הדין, תבדוק את התובע ותקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי נוכח תאונת הדרכים נשוא התביעה. תשומת לב המומחית והצדדים לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 ובייחוד לתקנות 8, 9, 11 ו 15.

3. שכ"ט המומחית יעמוד על סך 4,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

4. בנסיבות העניין, נוכח התיעוד שהוצג, אופי הפגיעה ונסיבותיה, בהתחשב באמור לעיל כמו גם בשים לב לקטינות התובעת ולנכות הצמיתה שכבר נקבעה, אני מורה כי הנתבעת תישא, כמימון ביניים, בשכ"ט המומחה [ראו והשוו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פסק דין מיום 30.05.12; מצוי במאגרים המשפטיים) וכן רע"א 963/13 פלוני נ' "הפול" חברה לביטוח בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים; 23.05.13)]. השכר ישולם ישירות בתוך 30 ימים למומחית ולאחר קבלת דרישת תשלום מהמומחית אשר תומצא מיידית לצדדים.

5. הצדדים ימציאו ההחלטה למומחית.

6. התיק נקבע לעיון חוות דעת ליום 15.12.13.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: