אבו חמד נ' חלבי ואח'

פסק דין

לפניי תביעת התובע לפיצוי בגין נזק רכוש, שנגרם לרכבו, עת שהגיע מפניה ימינה, ונפגע מרכב הנתבע, שנסע אחורנית ברחוב החוצה.

לאחר ששמעתי את העדים, ועיינתי בראיות, אני מוצאת כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים, באופן שהנתבע ישא ב-70% מהאחריות לתאונה והתובע ביתרה.

התובע נסע בכביש, ופנה ימינה, ללא שיהיה בכיוון נסיעתו תמרור כלשהו. הוא העיד כי ראה את רכב הנתבע, והופתע כשהנתבע החל לנסוע אחורנית. הנתבע אישר כי לאחר שנסע בכביש החוצה, החל בנסיעה אחורנית, על מנת לחנות על המדרכה, ואיני מקבלת את הטענה כי היה "נתיב חניה". שני הצדדים הגישו תמונות צבע, ומוכח כי אין במקום כל נתיב חניה, אלא כלי הרכב חונים על המדרכה, וזה גם מה שביקש הנתבע לעשות. התובע לא צריך לתת זכות קדימה לרכב, הנוסע אחורנית, אך עליו להיכנס לצומת במהירות המאפשרת עצירה במקרה של התרשלות נוהג אחר בדרך (תקנה 21 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961). ההתרשלות העיקרית הינה של הנתבע שנסע לאחור בחוסר זהירות, בניגוד לדין ספציפי (תקנה 45 לתקנות התעבורה). איני מקבלת את טענת הנתבע כי היה בעצירה, הסותרת את שאמר בכתב ההגנה.

הנתבע לא הציג תמונות של הנזק לרכבו, אך התובע הציג תמונות, המעידו כי רכבו נפגע בחזית במרכז, ושני הצדדים העידו כי הנתבע ניזוק בצד ימין אחורי שלו, דבר המעיד כי התובע לא עקף את הנתבע, וכי עבר כבר את קו הצומת.

לא מצאתי בחוות הדעת פירוט עלויות הצביעה של החלק השמאלי של רכב התובע, שאינו קשור לתאונה, אך מאחר ורוב הנזק בחלק הקדמי הינו חלקים, אני מעריכה את יתרונו של התובע בתיקון החלק השמאלי של רכבו, שלא ניזוק בתאונה בסכום של 500 ₪, שיופחת מסכום עלות הצבע והפחחות.

הסיכום הינו כי מתוך סכום חוות הדעת, 8,062 ₪, יופחתו 500 ₪, כך שסכום הנזק יעמוד על הסך 7,562 ₪, ועוד 590 ₪ עבור שכ"ט שמאי, מתוכם ישלם הנתבע מס' 1 לתובע את הסכום 5,706 ₪ ועוד אגרת משפט יחסית בסך 57 ₪ והוצאות משפט בסך 250 ₪.

אני דוחה את העתירה לפסוק שכ"ט שמאי בסכום, שנתבע ושהינו גבוה יחסית, ושלא הוכח תשלומו. כמו כן אני דוחה את התביעה להוצאות עו"ד והוצאות שונות, שלא הוכחו.

הסיכום הינו כי הנתבע ישלם לתובע לסילוק התביעה את הסכום 6,013 ₪, וזאת תוך 30 יום.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ד, 22 יוני 2014, בהעדר הצדדים.