אבו וקאד(עציר) נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' השופט א. אופיר) בפ.ל. 10060-02-11 מיום 11.5.11 על פיו נידון המערער לפסילה מקבל רישיון נהיגה לתקופה של 15 חודשים, להפעלת מאסר מותנה של 24 חודשים ולמאסר בפועל של 12 חודשים במצטבר לעונש המאסר המותנה שהופעל וכן ל-24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

המערער נידון כך משהורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, בשלוש עבירות של נהיגה ללא רישיון תקף ובשלוש עבירות של נהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה.

כנגד המערער הוגש לבית משפט קמא כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה בשלושה אירועים שונים. במסגרת הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים, הוסכם, כי כתב האישום יתוקן באופן שהמערער יורשע אך בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה והעבירות הנלוות אליה ובעבירה נוספת של נהיגה לא רישיון תקף.

הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים כלל גם הסדר לעונש ולפיו הוסכם כי המדינה תעתור להטלת עונש מאסר בפועל בן 21 חודשים על המערער, זאת בנוסף להפעלת המאסר המותנה בן 24 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד המערער, היינו שהתביעה תעתור לעונש מאסר כולל של 45 חודשים לצד מאסר מותנה ופסילה של 15 חודשים שהיתה מוסכמת על המערער. עוד הוסכם על הצדדים, כי המערער יהיה רשאי לטעון לעונש קל מהעונש המבוקש על ידי המשיבה באופן שכל מאסר נוסף מעבר ל-24 חודשים שיופעל, יהיה בחופף לתקופה זו.

למעשה הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יטיל עונש מאסר בפועל לתקופה כוללת שבין 24 חודשים ל-45 חודשים.

בנוסף הוסכם, כי עונש המאסר בפועל שיוטל על המערער ירוצה בחופף לעונש מאסר בפועל של עשרה חודשים שהוטל על המערער בתיק אחר של בית משפט זה.

בערעורו טוען המערער, כי בית משפט החמיר עימו יתר על המידה בכך שלא הסתפק בהפעלת המאסר המותנה ולמצער לא הטיל את עונש המאסר בפועל באופן שירוצה חציו במצטבר וחציו בחופף לעונש המאסר המותנה שהופעל.

עונש המאסר המותנה, שהופעל על ידי בית משפט קמא הוא אכן מאסר מותנה ארוך אך הוא הוטל בתיק קודם בו הורשע המערער בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ונידון, בין היתר, לשמונה שנות פסילה בפועל.

המערער, בשתי הזדמנויות שונות נהג בתקופת הפסילה שהוטלה עליו בתיק בו הורשע כאמור בעבירה חמורה של גרם מוות ברשלנות.

אין לקבל טענת המערער, כי הפעלת המאסר המותנה במצטבר לעונש המאסר שהוטל היא ענישה כפולה. אכן המערער לא הורשע בעבר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אך כאמור, הוא הורשע בעבירה חמורה בעבר ונידון לעונש מותנה אשר הופעל בגין הפרתו. הפעלת העונש המותנה במקרה זה, היא למעשה חלק מהעונש שהוטל על המערער בגין העבירה של גרימת המוות ברשלנות בה הורשע בעבר.

העונש של 12 חודשי מאסר בפועל שהופעל במצטבר לעונש המאסר המותנה שהופעל על המערער, אינו חמור כלל וכלל בנסיבותיו החמורות של מקרה זה, בו נאשם שהורשע בעבירה חמורה של גרם מוות ברשלנות בעברו ונידון לעונש פסילה ממושך, מזלזל זלזול חמור, פעם אחר פעם, בצווי בית המשפט ובחוק.

בנוסף, בית משפט קמא הטיל על המערער עונש שהוא במסגרת הסדר הטיעון לו הסכימו הצדדים ואין להתערב בו, מה גם שבית משפט קמא הורה, כהסכמת הצדדים, כי עונש המאסר הכולל של 36 חודשים ירוצה בחופף לעונש מאסר בן עשרה חודשים שהוטל על המערער בתיק אחר.

סוף דבר, אני דוחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום ב' תמוז תשע"א, 04/07/2011 במעמד הנוכחים.

חני סלוטקי, שופטת

הוקלד על ידי: אלה רובינשטיין