אבורמד נ' משטרת ישראל/חדרה

החלטה

ביום 11/5/14 הגיש המבקש (בעצמו) בקשה להחזרת תפוסים, כשהמדובר ב-15 כלי רכב שנתפסו בשטח פרטי שאינו של המבקש.

לטענת המבקש, ביום 7/5/14 נתפסו הרכבים בשל חשד לניהול עסק רוכלות לסחר ברכבים ללא רישיון.

ביום 11/5/14 ניתנה החלטה על קיום דיון במעמד הצדדים, ובתגובה בכתב שהגישה המשיבה לפני הדיון נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר כפיים ויש לדחותה על הסף מאחר שבכוונת המשיבה להגיש כתב-אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון (שאכן הוגש ביום 15/5/14 ת.פ. 25305/05/14).

בנוסף, נטען כי מדובר ברכבים שמשמשים לביצוע עבירות ועל כן יש כוונה לבקשת חילוט הרכבים במסגרת אותו תיק פלילי.

ביום 15/5/14 התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה, כשלדיון התייצב המבקש יחד עם בא-כוחו שהוסיף כי המבקש עוסק רק בתיווך רכבים וכי מדובר ברכבים שהעמיד בשולי הכביש עם שלט למכירה בדומה לסוחרי רכב אחרים שאמנם מחזיקים במגרשים אך מעמידים את הרכבים שאין להם מקום בתוך המגרש גם כן בשולי הכביש.

בנוסף טען ב"כ המבקש שמדיניות הענישה אינה מחמירה כאשר מדובר בעבירה ראשונה מסוג זה וכי המבקש יפעל לקבלת רישיון עסק מתאים. הוא דחה את הטענות כי מדובר ברכבים ששימשו לביצוע עבירה.

במהלך הדיון הוסיף ב"כ המשיבה בדיון כי המבקש לא הציג מסמכים התומכים בטענתו כי רכבים אלה נמסרו לו למטרת תיווך ולא תמך את גרסתו שהוא מחזיק בהם בדרך כשרה.

בתום שמיעת טענות הצדדיםנקבע דיון המשך למתן החלטה.

ביום 20/5/14 נקבע כי לגבי שני רכבים שלגביהם מתנהלת חקירה לא ניתן להורות על שחרורם מאחר שקיים סיכוי שיוחלטו בסוף ההליך הפלילי, ואולם לגבי שאר הרכבים נקבע כי אין מניעה להחזירם למבקש כנגד ערבויות שמשקללות את שווי הרכבים כנגד הסיכוי שבתום ההליך הם יחולטו.

נקבע כי שני כלי הרכב הראשונים יישארו בידי המשיבה ולגבי שאר הרכבים הם ישוחררו כנגד הפקדת סך 4,000 ₪ בגין כל רכב.

בנוסף, נקבע כי תנאי להחזרתם שהמבקש יחדל מעיסוק באותו עסק ללא רישיון.

בהחלטה מאוחרת שניתנה לבקשת המשיבה להבהרת ההחלטה, נקבע כי התנאים יעמדו בתוקף עד למתן פסק-דין סופי וכי עלות התפיסה והאחסנה תחול על המבקש.

ביום 8/6/14 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בתנאים- לעיכוב ביצוע החלטת שחרור התפוסים ולמתן צו לביטול הליכי העברת בעלות בהם.

הבקשה נסמכת על שינוי נסיבות שחל בעקבות גילוי עובדות וראיות חדשות, שמצדיקות עיון מחדש בהחלטה.

לטענת המשיבה, בין התאריכים 27-29/5/14 הוגשו 6 בקשות שונות להחזרת התפוסים על ידי הבעלים הרשומים שלהם במשרד הרישוי, כשאף אחת מהן לא נתמכה בתצהיר. בהתאם להחלטות בית-המשפט, היה על המשיבה להשיב לבקשות עד ליום 1/6/14 ואולם בשל חופשת חג השבועות בקשות ג'-ו' הגיעו לשולחנו של ב"כ המשיבה רק בשעה מוקדמת של בוקר יום 5/6/14 והתשובות הוגשו עוד באותו יום בשעה 11:00 לערך.

לטענת ב"כ המשיבה, עם קבלת כל הבקשות עלה חשד כי כולן הוגשו על ידי אותו אדם שמתבסס על כתב היד הזהה בכל הבקשות שדומה לכתב יד של אישה ומנוסחות בשפה עברית רהוטה.

ואולם, כפי הנטען חשדות אלה נשארו בגדר השערות בלבד עד אשר הוגשו ביום 5/6/14 בשעה 10:00 או בסמוך לכך 4 בקשות למתן החלטה בבקשות ג'-ו' שהוגשו בעת ובעונה אחת כשהכתב אשר מופיע בהן זהה אך שונה מהכתב בבקשות הקודמות. מבירור מהיר שערכה במשיבה, עלה כי אותו אדם שהגיש את 4 הבקשות האחרונות הוא לא אחר מהמבקש בעצמו שהתייצב במזכירות בית-המשפט תוך שהוא מתחזה לאחרים, מזייף את כתב ידם ואת חתימתם ומנסה לשבש הליכי משפט באמצעות הגשת הבקשות להחזרת תפוסים.

לאור גילויים אלה, החליטה כב' השופטת רקפת סגל מוהר לדחות 5 מתוך הבקשות בהפנותה לעובדה כי לגבי תפוסים אלה ניתנה כבר החלטה בתיק זה.

עוד נטען כי לבקשת המשיבה ניתנה החלטת כב' השופטת מוהר להורות למשמר בית-המשפט לשמור את הקלטות מצלמות ההבטחה בכניסה לבית-המשפט מבוקר יום 5/6/14.