אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבוקסיס נ' כהן דני, א.ד.ר. תעשיות חשמל בע"מ ואח'

אבוקסיס נ' כהן דני, א.ד.ר. תעשיות חשמל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
32826-02-13
28/11/2013
בפני השופט:
רקפת סגל מוהר

- נגד -
התובע:
ליאור אבוקסיס
הנתבע:
1. כהן דני
2. א.ד.ר. תעשיות חשמל בע"מ
3. אושר בנזיגמין
4. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
5. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.בתאריך 2.9.12, נהג נתבע 2 במשאית השייכת לנתבעת 1 ומבוטחת על ידי נתבעת 3 (להלן:

"המשאית"), ברח' מודיעין בפרדס חנה.

2.נתבע 2 סיפר ואישר בעדותו בבית המשפט כי במהלך הלילה שבין 1.9.12 ל- 2.9.12, ביחד

עם מר דני כהן, בעליה של נתבעת 1, הוא העמיס על המשאית שלושה עמודי חשמל והניחם

באופן הנראה בתצלום נ/1. בבוקר שלמחרת – כך לגרסתו - יצא נתבע 2 לעבודתו ובמהלך

נסיעתו ברחוב, בסמוך לבית מס' 285, נתפס אחד העמודים בכבל טלפון שהיה מתוח מעל

הכביש ואשר שייך לחברת "בזק" (נתבעת 4) (להלן: "הכבל").

3.אין חולק על כך שכתוצאה מהיתפסות העמוד בכבל, נקרע הכבל ואחד מעמודי הטלפון שאליהם הוא היה מחובר נפל ופגע ברכבו של התובע אשר חנה באותה שעה ברחוב.

4.בעתירתו לחיוב הנתבעים – ביחד ולחוד – בפיצויו בגין הפרשי הנזקים שנגרמו לו, לאחר שכבר פוצה על ידי חברת הביטוח שלו בגין הנזק שנגרם לרכב, דורש התובע תשלום סך של 6,879 ₪ הכולל 2,290 ₪ בגין השתתפות עצמית, 44 ₪ דמי כינון, 2,847 ₪ בגין הפסד הנחת העדר תביעות למשך 3 שנים, 180 ₪ בגין הוצאות דואר וביול ו- 1,518 ₪ בגין יומיים בהם היה הרכב במוסך ו-3 ימי עבודה.

5.נתבעים 1-3 טוענים כי את האחריות בגין התאונה שארעה יש להטיל על נתבעת 4 שכן הכבל היה מתוח בגובה נמוך מהמותר. נתבעת 4 טוענת כי "הכבלים המותקנים באזור היו מתוחים בגובה המתאים בהתאם לאמות המידה המקובלות בתחום, דהיינו – בגובה מינימלי של 5 מטרים". עוד מוסיפה נתבעת 4 וטוענת כי במקרה זה עומד לה הפטור הקבוע בסעיפים 40 ו-41 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, מאחריות לנזק שלא נבע מפעילות מכוונת ו/או מרשלנות חמורה של הנתבעת ושל עובדיה.

6.בעדותו בבית המשפט סיפר נתבע 1 כי מיד לאחר שנתבע 2 הודיע לו על התאונה שארעה, הוא הגיע אל המקום ובמדידת גובה קצה עמודי החשמל שהיו מועמסים על המשאית באופן הנראה בתצלום נ/1) נמצא כי הגובה הכולל הסתכם ב- 4.19 ס"מ (ר' תצלום הסימון על גבי סרט המדידה). לטענת נתבע 1, אשר אושרה במסמכים שהוגשו מטעמו לאחר הדיון, הוא מחזיק בהיתר מטעם משטרת ישראל להובלת מטען חורג בגובה שלא יעלה על 4.80 מטרים מעל פני הדרך (ר' האישור). נתבע 1 הוסיף וטען כי על אף שבהגיעו אל מקום התאונה הוא התקשר אל נתבעת 4, לא הגיע נציג כלשהו מטעמה אל המקום.

7.מר אלי אברג'יל, מנהל תשתיות בנתבעת 4, אשר הופיע בפני בדיון, טען כי "באופן עקרוני גובה עמוד הטלפון הוא 7 או 8 מטר" וכי "החוק קובע שהוא צריך להיות 1.20 מ' באדמה, מה שמותיר 5.80 מ' בחוץ כדי לשים את הכבל". בנוסף לכך, תמה מר אברג'יל כיצד זה יתכן שנתבע 1 אשר נוסע בכביש מדי יום, לא נתקל בכבל אף פעם קודם לכן.

8.השאלה בה הנני נדרשת להכריע היא האם הכבל השייך לנתבעת 4 היה מתוח בהתאם לחוק והתקנות המחייבות אותה בעניין זה, או שמא גובהה של המשאית היה חורג?

אף אם אגיע למסקנה שגובה הכבל היה נמוך מהמתחייב, עדיין יהא עלי לבחון את השאלה האם גם הנתבעים 1-3 צריכים באחריות כלשהי להתרחשות התאונה.

 לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל באופן שבו תישא נתבעת 4 ב- 65% מהאחריות לתאונה ולנזקיה ואילו נתבעים 1-3 יישאו ב- 35% הנותרים. ואלה נימוקי: 

תקנה 85 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 קובעת כי הגובה המקסימלי המותר בהובלה של רכב מסחרי הינו עד 4.80 מטר (ובהתאם לכך ניתן לנתבעת 1 ההיתר שהוגש לעיוני, כאמור). 

אמנם לטענת נתבעת 4 הגובה המתאים למתיחת כבלים בהתאם לאמת המידה המקובלת הוא גובה מינימלי של 5 מטרים (ר' סעיף 6 לכתב ההגנה שהוגש מטעמה) אלא שמר אברג'יל אשר הופיע מטעמה בדיון בבית המשפט לא יכול היה למסור לי נתון עובדתי מדויק לגבי גובה הכבל בעת התרחשות התאונה וגם לא הציג בפני ראיה כלשהי אשר יהא בה כדי ללמד על בדיקות המתבצעות על ידי "בזק" כדבר שבשגרה (כפי שלטעמי ראוי שייעשה) במסגרת אחזקה שוטפת של העמודים והכבלים השייכים לה ומוצבים ברחוב שבו ארעה התאונה, כמו גם ברחובות אחרים בעיר ובארץ בכלל.

מנגד, הציגו בפני נתבעים 1-3 את ממצאי מדידת גובה המשאית והעמודים שהיו מונחים עליה מיד לאחר התאונה – 4.19 מ' ולא הונחה בפני כל ראיה אחרת שיהא בה כדי לסתור ממצאים אלה. כך שלטעמי הוכיחו נתבעים 1-3 כי גובה המשאית והמטען לא חרגו מהמותר והמסקנה המתבקשת מכך היא שבעת התאונה היה הכבל מתוח בגובה נמוך מהמותר.

יחד עם זה, נתבע 2, נהג המשאית השיב לשאלתי בכנות, כי "לא ראה את הכבל לפני ששמע את הבום".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ