אבוטבול נ' עאמר

פסק דין

בפניי תובענה כספית בגין 4 צ'קים אשר זמן פירעונם הוא בשנת 1987.

סכומים הצ'קים הם: 885 שקל, 888.15 שקל, 289.35 שקל ו- 950 שקל (להלן: "הצ'קים").

גירסת התובע, כפי שהיא מפורטת בתצהיר העדות הראשית שלו היא כי היה לו עסק לשיווק מוצרי חשמל וכי קיבל את הצ'קים מהנתבע תמורת מוצרי חשמל שסופקו לו.

גירסת הנתבע, גם כן כפי שפורטה בתצהיר שלו, כי מעולם לא היה לו עסק למוצרי חשמל וכי החתימה המופיעה על הצ'קים מזוייפת, כאשר פנקס הצ'קים שלו או יותר נגנבו ממנו ובגין כך הוא הגיש תלונה למשטרה.

בחקירה הנגדית של התובע בישיבת היום התברר כי הוא אינו מכיר אתה נתבע, כי העיסקה הנטענת לא בוצעה ישירות בינו לבין הנתבע, כי אם באמצעות סוכן, שלא יכול היה לנקוב בשמו, כמובן הוא גם לא הובא למתן עדות. למעשה התובע, במסגרת החקירה הנגדית, לא יכול היה לשפוך אור על מהות העיסקה וכל שיכל למסור הוא שיש בדיו צ'קים שלכאורה משוכים על ידי הנתבע.

כן מסר התובע בחקירה הנגדית כי הצ'קים נתקבלו על ידי הסוכן במסגרת עיסקה אחת, שבוצעה עם הנתבע.

עיון בצ'קים עצמם מראה שהם נכתבו על ידי שניים או שלושה אנשים.

שני צ'קים אשר סכומם הוא 885 ו- 888 נכתבו על ידי אדם אחד ואילו שני הצ'קים הנוספים נכתבו על ידי אדם נוסף או יותר.

עצם הכיתוב השונה בצ'קים, יש בו כדי לדחות את הגירסה שהם נתקבלו בגין עיסקה אחת.

יתר על כן שלושה מהצ'קים נכתבו לטובת פירמה בשם "מעיין הפצה" ואילו הצ'ק הרביעי, על סך 289 ₪ נכתב לפקודת פירמה אחרת בשם "שירותי אבטחה" כאשר החותמת המופיעה על הצ'קים אינה די ברורה.

גם בעצם רישום הצ'קים לפקודת אנשים או פירמות שונות, יש בה במקצת כדי לדחות את גירסת התובע, שהם נתקבלו בגין עיסקה אחת שבוצעה באמצעות סוכן, עפי"ה התובע מכר לנתבע מוצרי חשמל.

למותר לציין כי לא הוצגו כל מסמכים, לא קבלות ולא חשבוניות, אשר יש בהם כדי לתמוך בעניין קיום העיסקה בין התובע לבין הנתבע.

אדגיש כי מדובר בצ'קים משנת 1987, כאשר תיק ההוצל"פ נפתח עוד באותה שנה והיה ניתן לצפות שבמסגרת הליכי ההוצל"פ אכן יבוצעו פעולות על מנת לגרום לגביית החוב.

עצם העובדה כי למשך כ- 20 שנה ויותר לא נגבה בתיק ההוצל"פ מאומה וכן התובע לא הראה על ביצוע פעולות הוצל"פ כנגד הנתבע, יש בה גם כדי להפריך את גירסת התובע.

עובדה היא כי הנתבע הגיש התנגדות לביצוע צ'קים בשנת 2009 וכי ביהמ"ש מצא לנכון גם להאריך את המועד וגם לקבל את ההתנגדות בגין טענת הזיוף.

במסגרת ישיבת היום ביקשתי שהנתבע יחתום מס' דוגמאות חתימה וכן גם יכתוב מילים של סכומים ועיון באותו מסמך – נ/1 – והשוואתו עם הצ'קים, יש בו כדי להראות ספק גדול באם החתימה על הצ'קים היא אכן חתימתו של הנתבע.

מכל מקום, לאחר השוואה ועיון כנ"ל, ברור לחלוטין כי סכומי הצ'קים, לרבות הנפרעים בצ'קים, נכתבו על ידי אדם אחר, כנראה התובע או מי מטעמו ולא על ידי הנתבע עצמו.

הינני ער לעובדה כי לא הוגש בפניי כל אישור בדבר הגשת תלונה למשטרה וכן גם לא אישור בדבר ביטול הצ'קים לבנק, זאת אף כי הנתבע עצמו ידע, אליבא גירסתו, על גניבת הצ'קים עוד בזמנו.

הינני סבור כי נטל השיכנוע להוכיח את חתימת הנתבע על הצ'קים מוטל על התובע ולא על הנתבע עצמו.