אבוהרון נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו (כב' השופט י. צימרמן) אשר הרשיע את המערערת לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה בניגוד לתקנה 26 (2) לת"ת, וגזר את דינה, בין היתר ועל כך הערעור, בנוסף לערעור על ההרשעה, ל-11 חודשי פסילה בפועל.

בראשית, כתב האישום האשים את המערערת בניגוד לשכרות בניגוד לסעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, בשל סירובה להיבדק בבדיקת "ינשוף", אך בית משפט קמא בחר לזכות את המערערת מאותה עבירה בשל כך שמצא שלא הוכח מעבר לספק סביר שהוסברה למערערת המשמעות המשפטית הנלווית לסירובה ליתן דגימת אוויר נשוף.

יחד עם זאת, הרשיע בית משפט קמא את המערערת בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, וזאת על סמך בדיקת מאפיינים שנערכה לה ותוצאותיה, גרסתה הבלתי-מהימנה בביהמ"ש, תוך השוואתה ואמירותיה במהלך החקירה בתיק עובר לתפיסתה, והודאתה כי שתתה טרם הנסיעה.

ראשית, לשאלת ההרשעה. אומַר, שבדיקת המאפיינים במקרה זה, לבדה, לו עמדה לבדה, היה קושי להרשיע את המערערת בה מעבר לכל ספק סביר, לאור העובדה שאחד המאפיינים בבחינה שעברה הצביע על כך שאיננה שיכורה, והוא המבחן של הבאת האצבעות לאף, אך ביתר המבחנים האובייקטיביים והסובייקטיביים, נכשלה המערערת.

היא לא הצליחה לעמוד באופן יציב, כך לא הצליחה ללכת, התנהגותה הצביעה על מי שנמצא תחת השפעת משקאות משכרים ואף, כאמור, הודתה כי שתתה ובית משפט קמא לא האמין לגרסתה, שהוודקה ששתתה הייתה מהולה בחומר אחר.

לו אכן ההגנה רצתה להראות לבית משפט קמא כי אי-יציבותה של המערערת הינה בשל נכות, היה עליה להוכיח זאת, והוכחה כזו מאוד קלה, אם על דרך של הדגמה, אם על דרך של הגשת מסמכים רפואיים המוכיחים זאת, בית משפט קמא, בכל אופן, הממונה על קביעת העובדות, לא קיבל עובדה זו כמוכחת במידה מספקת.

נאמן להלכה, שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדה, בוודאי לא כאלה אשר נסמכות על ממצאי מהימנות של עדים שבאים בפניה, לא אוכל להתערב בהרשעת המערערת במקרה זה.

לאחר עיון בגיליון הרשעותיה של המערערת, שלחובתה, נכון להיום, 19 הרשעות, שהיא נוהגת משנת 1994, ובהינתן העובדה שהורשעה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר, לא אוכל בשום פנים ואופן לומר שבית משפט קמא טעה טעות יסודית בעונש שהטיל ומשכך, עליי, וכך אעשה, לדחות את הערעור.

משמעיר לי ב"כ המערערת ומבקש שאתייחס גם לשאלת סעיף 184 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, אין מקום להיזקק לשאלה זו משום שאיננה בנימוקי הערעור.

הקנס ישולם במועד שקבע בית משפט קמא.

בהינתן שבית משפט קמא קבע שהפסילה בפועל תחל בתאריך 01.05.11, לא אשנה גם קביעה זו.

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"א, 07/04/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: