החלטה
1.לפניי בקשת המבקשים-הנתבעים (להלן: שטחי שומרון) להורות למשיבה-התובעת (להלן: פתרונות) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) היה ויזכו בהגנתם. לדעת שטיחי שומרון מן הראוי לחייב את פתרונות במתן ערובה בשיעור 5% מסכום התביעה, ובסך הכול 67,500 ₪.
2.ביום 22.11.11 הגישה פתרונות תובענה כספית נגד שטיחי שומרון על סך 1,345,000 ₪. לפי הנטען בכתב התביעה, תיווכה פתרונות בעסקת מכר מקרקעין - מרכז מסחרי הידוע בשם "החאן בראש פינה" – בין שטיחי שומרון (המוכרים) לבין חברת אשטרום נכסים בע"מ (הקונה). היות ששווי העסקה הסתכם בסך 58,000,000 ₪ זכאית לטענתה לדמי-תיווך בסכום התביעה, כולל מס ערך מוסף.
3.בבקשתם לחיוב בערובה להוצאות טוענים שטיחי שומרון כי כתב התביעה אינו מגלה עילה נגד המבקשים 1 ו-2. בנוגע למבקשת 1, סיכויי התביעה להתקבל קלושים למדיי, ולמעשה, שואפים לאפס. לדעתם, צירוף נתבעים בלתי רלוונטיים כמו גם ההיקף הרב של החומר יחייבו את שטיחי שומרון לשאת בעלויות הגנה גבוהות, ואם תידחה התובענה ספק אם יהיה ממי להיפרע, בפרט בשים לב לכך שפתרונות חברה מוגבלת במניות אשר איתנותה הכלכלית מוטלת בספק.
4.פתרונות סבורה כי דין הבקשה, אשר הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר (כשנה לאחר המצאת כתב התביעה לידי שטיחי שומרון ולאחר שהתקיימה ישיבת קדם-משפט) – להידחות. לטענתה, כל מטרת הבקשה לעכב את בירור ההליך אשר החל בכתב תביעה מבוסס כדבעי ונתמך באסמכתאות, שאף הועברו לידי שטיחי שומרון במסגרת ההליכים המקדמיים.
עוד הוסיפה שמנהלת פעילות ענפה בתחום ניהול שטחי מסחר ושיווקם וכי עם לקוחותיה נמנים חברות שיווק מן המובילות בישראל. היות שעיקר עיסוקה של פתרונות במתן שירותי ייעוץ ותכנון אין לה כמעט הוצאות, וכך גם התחייבויותיה וחובותיה.
לתגובה לבקשה צירפה פתרונות תדפיס מאתר האינטרנט שהקימה. נוסף על כך צירפה העתק מדוחות כספיים לשנים 2010 - 2011. לטענתה, דוחות אלה מעידים על היקף פעילות נרחב ועל איתנותה הכלכלית. לטענתה בשנת 2010 הסתכמו הכנסותיה בסכום העולה על 800,000 ₪ ובשנת 2011 בסך כ-450,000 ₪. סכום זה אינו כולל לדבריה רווחים בסך כ-50,000 ₪ אשר טרם חולקו בין בעלי המניות. לפיכך לטענתה, אין חשש כי אם תידחה התובענה לא יהיה ממי להיפרע.
לכן יש לדעתה לדחות את הבקשה. לחילופין, אם יחליט בית משפט לחייב במתן ערובה, אזי במקום הפקדה כספית יש לחייבה בהמצאת כתב ערבות של בעלי המניות ומנהליה.
5.סוגיית החיוב בערובה להוצאות מוסדרת בשני מקורות חקיקה שונים. על תובע בשר ודם חלה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 ואילו על חברה מוגבלת במניות חל סעיף 353א לחוק החברות (שקודמו היה סעיף 232 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 [להלן: פקודת החברות]).
6.סעיף 353א לחוק החברות קובע לאמור:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
7.הגם שלשון סעיף 353א לחוק החברות דומה לזו של קודמו, קיים שוני בינו לבין הוראת פקודת החברות, שכן שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לפי סעיף 353א לחוק החברות רחב יותר מאשר בסעיף 232 לפקודת החברות. לפי סעיף 353א לחוק החברות רשאי בית המשפט שלא לחייב בערובה להוצאות לא רק כאשר הוכיחה החברה כי יש ביכולתה לשלם את ההוצאות, אלא גם כאשר "נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה .. בערובה..".
8.אין חולק, כי הנטל להביא ראיות בדבר חוסנה הכלכלי של חברה מוטל על כתפיה. אין גם חולק כי לאחר חקיקת סעיף 353א לחוק החברות חזר בית המשפט על ההלכה שנפסקה ברע"א 544/89 אויקרל תעשיות (1985) בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1), 647 [1990] שם נידונה בקשה לפי סעיף 232 לפקודת החברות ונפסק "שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות העניין, טעמים לסתור..." (שם, בעמוד 652).
ראה בסוגיה רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ ואח' נגד זיסר ואח'[13.7.08] (להלן: פרשת נאות אואזיס); רע"א 10376/07 ל. נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נגד בנק הפועלים בע"מ [11.2.09].
9.ואולם כאמור, בית המשפט רשאי גם לשקול אם ב"נסיבות העניין" מוצדק שלא לחייב במתן ערובה. נפסק, כי בין יתר "נסיבות העניין" על בית המשפט להביא בחשבון שיקולים כגון תום לב בהגשת התובענה ומהם סיכוייה להתקבל; אם הבקשה לחיוב בערובה הוגשה רק כדי למנוע תביעה אמִתית של החברה ואם התנהגות הנתבע גרמה למצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת. ראה בפרשת נאות אואזיס, בעמוד 5.
10.הגעתי לכלל מסקנה כי פתרונות לא עמדה בנטל המוטל עליה. להוכחת חוסנה הכלכלי הסתפקה בהצגת תדפיס אתר האינטרנט שהקימה ודוחות כספיים לשנים 2010- 2011. צודקים שטיחי שומרון בטענתם, כי אין די בכך כדי להרים את הנטל ולהוכיח איתנות כלכלית.
ראשית, מדובר באתר אינטרנט בעל תוכן שיווקי וניזון מפי בעלי עניין – פתרונות עצמה. לפיכך האמור בו על אודותיה הוא בבחינת סיוע עצמי שאינו קביל כראיה ואם כן, משקלו כראיה שואף לאפס.
שנית, גם הדוחות הכספיים אינם ראיה בלתי תלויה. לא זו בלבד שהוכנו לבקשת פתרונות, אלא שהדוחות שצורפו אינם חתומים על ידי מנהליה ואינם מבוקרים על ידי רואה החשבון של החברה. אין אפוא אפשרות להסתמך על תוכנם ולהסיק מהם מסקנות בדבר חוסנה הכלכלי של החברה.
שלישית, מעיון בדוחות הכספיים עולה כי בשנת 2011 חלה ירידה ניכרת ברווחי פתרונות (47,488 ₪ לעומת 96,507 ₪ בשנת 2010). כמו כן, נכסיה המוחשיים לשנת 2011 מסתכמים בסך 5457 ₪ בלבד. גם טענת פתרונות, ולפיה יש בקופתה רווחים בסך 50,000 ₪ אשר יחולקו בין בעלי מניותיה אינה אלא טענה בעלמא, אשר אינה נתמכה בראיה בלתי תלויה והסכום אף אינו מצוין בדוחות שהגישה.
רביעית, בקשת פתרונות ולפיה אם יוחלט לחייב במתן ערובה להוצאות יש לחייב את בעלי מניותיה להמציא כתב ערבות, מעוררת ספקות בנוגע לחוסנה הכלכלי של החברה - אם מצבה הכלכלי של פתרונות איתן, מדוע תתקשה להמציא ערובה כספית להבטחת הוצאות שטיחי שומרון?