"דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' אבו חסאן ואח'

החלטה

ביום 25/11/12 ניתנה החלטה המזמנת את הצדדים לדיון בבקשת הרשות להתגונן ליום 5/1/11.

ביום הדיון, הוגשה בקשתו הדחופה של ב"כ הנתבעים, אשר ציינה, כי מפאת אבל יבצר ממנו להתייצב לדיון.

הבקשה, כמובן, נעתרה בחיוב ונקבע, כי הדיון יתקיים היום בשעה 12:00.

ביום 17/1/11, הוגשה בקשה בהולה ביותר, לדחיית הדיון ונימוקיה מציינים, כי קבועים לב"כ המבקשים דיונים אחרים בבתי המשפט לתעבורה בעכו ובחיפה.

עוד ציין ב"כ המבקשים, כי הוא מתחייב להעביר לביהמ"ש תאריכים מתואמים עם המשיבה בתוך 7 ימים.

7 הימים אמנם טרם חלפו, אולם, החלטה מיום הגשת הבקשה דחתה אותה תוך הפניה לאמור בהחלטה הראשונה המזמנת את הדיון.

באותה החלטה נזכרים נוהלי נשיאת בית המשפט העליון, אשר עם כל הכבוד, לב"כ המבקשים, הסבור, כי אינו מחויב בהם הח"מ סבור אחרת, הן ביחס לב"כ המבקשים והן ביחס לעצמו.

חלפו הימים בהם ניתן היה להגיש בקשות כגון זו שהוגשה ביום 17/1/11 וגם לצפות שהן תקובלנה.

סופו של דבר, אין התייצבות מעם המבקשים, להיחקר בחקירה נגדית על תצהיר התומך בבקשתם ובנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות וכך יהא.

לפנים מן הצורך אציין, כי בקשת הרשות להתגונן המגולמת בתצהיר המבקשים איננה אלא חזרה על הבקשה ושתיהן אינם ערוכים כדין ולצערי גם בהתעלם מהוראות הדין.

אין מקום בתצהיר, אלא, להצהיר על עובדות שיש להצהיר עליהן.

"עובדות" כגון: "למחוק את הכותרת בסדר דין מקוצר ולחילופין ליתן לי רשות להתגונן" כלל אינן עובדות.

גם אם נמצא לנכון להכניסן לתצהיר, יחד עם הצהרות נוספות, אודות טיב טענות ההגנה, אינן עושות את המוצהר לטענות הגנה.

התצהיר ערוך למשל היה כתב הגנה בתביעה בסדר דין רגיל ורובו עוסק בהצהרה על סעיפי כתב התביעה, בהם מודה המצהיר או אותן מכחיש.

מכל זאת ועוד, אני דוחה את ההתנגדות, תוך חיוב המבקשים, יחד ולחוד, בהוצאות המשיבה לשכ"ט עו"ד,

בסכום בן 2,500 ₪ אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל.

אני מחייב את המבקשים, יחד ולחוד, לשאת בהוצאות המשיבה לאגרה בסך 347 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, יום 15/7/10 ועד לפירעון המלא בפועל.

ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשע"א, 20/01/2011 במעמד ב"כ התובעת, בשעה 12:30.

שמעון רומי, רשם