ז. ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות

ת.א. 1014/05 ז.מ. (קטינה) נ' מדינת ישראל משרד הבריאות

                                                            פסק דין

1.         לפני תביעה לתשלום פיצויי נזיקין בגין הולדה בעוולה.

2.         פתח דבר

א.         התובעת מס' 1, קטינה ילידת 1995 (להלן - "הקטינה" או "התובעת"), סובלת מתסמונת דאון. באמצעות הוריה ואפוטרופוסיה הטבעיים, התובעת מס' 2 (להלן - "האם") והתובע מס' 3 (להלן - "האב"), הגישה הקטינהתביעה כנגד הנתבעת, מדינת ישראל - משרד הבריאות, ובה עתרה לחייבה בתשלום פיצויי נזיקין בגין הולדתה בעוולה.

ב.         בכתב התביעה נטען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות רפואיות מקובלות בזמן הריונה של האם ובכך שלא  ביצעה מעקב רפואי הולם אחר ההיריון. כתוצאה מכך, טענה התובעת, לא אובחן במהלך ההיריון הסיכון שתיוולד כשהיא לוקה בתסמונת דאון ולא ניתנה לאם האפשרות להחליט בדבר גורל ההיריון.

ג.          כאן המקום לציין, שבכתב התביעה המקורי נטען כי בכל מהלך ההיריון האם לא הופנתה כלל לביצוע בדיקות מקדימות לגילוי מוקדם של תסמונות שונות בעובר (ראו בסעיף 5 לכתב התביעה המקורי).

אולם, בכתב התביעה המתוקן ולאחר קבלת תיק טיפת החלב של האם, כבר לא נטען שהאם לא הופנתה כלל לבדיקה לגילוי מומים. בכתב התביעה המתוקן נטען שהנתבעת התרשלה בכך שלא נתנה לתובעת הסבר רפואי ראוי ונאות בדבר מהות בדיקת מי השפיר וחשיבותה וכי ההסבר ניתן על ידי אחות ולא על ידי רופא. בהקשר זה נטען כי לו היה ניתן הסבר רפואי נאות על ידי מי שמוסמך לכך, היתה האם מבצעת הפלה מלאכותית (בסעיף 16 לכתב התביעה המתוקן).

3.         העובדות הצריכות לעניין

א.         האם הייתה כבת 38 בעת ההיריון נשוא התביעה (להלן - "ההיריון"). זהו הריונה העשירי של האם. ביום 12.2.1995, בהיות האם בשבוע ה- 14 להריונה, היא פנתה לראשונה לתחנת טיפת חלב של הנתבעת (ראו: רשומת אישה הרה ע"ש האם בתחנת טיפת חלב - המוצג נ/2).

ב.         לאור גילה של האם סווג ההיריון כהריון בר סיכון (אך לא כהריון בסיכון גבוה). נפתח לה כרטיס מעקב היריון (המוצג נ/2 הנ"ל), והאם הופנתה על -ידי אחות התחנה לביצוע בדיקות שגרתיות.

ג.          בסעיף 6 לתצהירה סיפרה אחות התחנה בטיפת חלב, הגב' ג'ואהר מוראד (להלן - "האחות"), כי בעת ביקור האם בתחנה ביום 17.2.1995 היא הפנתה אותה לבצע בדיקות רוטינה וכן בדיקת חלבון עוברי . בנוסף, ולאור היות האם בת 38, הסבירה לה האחות על חשיבות ביצוע בדיקת דיקור מי שפיר .

            האחות ציינה בתצהירה כי לאחר שהאם הבינה את משמעות וחשיבות בדיקות החלבון העוברי ומי השפיר, היא אמרה שהיא מסרבת לבצע הבדיקות מאחר ואינה מוכנה לבצע הפלה מלאכותית (שם).

            בנוסף, ציינה האחות בתצהיר כי היא דוברת את השפה הערבית וכי הסבירה לאם את משמעות הבדיקות וחשיבותן בשפתה של האם וכי "(...) ברור לי גם מסיבת הסירוב של האישה כפי שנרשמה ברשומה הרפואית, שהיא הבינה את ההסברים שנתתי לה על בדיקת מי השפיר" (שם).

            האחות הגב' ג'ואהר רשמה בעמ' 9 לתיק מעקב ההיריון (המוצג נ/2) את סירוב האם באופן הבא:

"דיקור מי שפיר - מסרבת לעשות למרות שהוסבר לה על החשיבות".

כאן המקום לציין כי ליד הדברים הנ"ל ניתן לזהות את חותמת הרופא המטפל בטיפת חלב ד"ר טורצ'ינסקי גריגורי (להלן - "הרופא").

                        זאת ועוד: בעמ' 13 ברישום השוטף, ליד התאריך 17.2.95, נרשם:

"(...) הופנתה לבדיקות רוטינה כולל חלבון עוברי, מסרבת לעשות דיקור מי שפיר למרות שהוסבר על החשיבות לא מוכנה להפלה מלאכותית. הוזמנה לרופא 22/2 לאחות 10/3".