מדינת ישראל נ' הייער

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מורן בן שניאור

הנאשם בעצמו

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 15 (ב) לחוק העזר למודיעין-מכבים-רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעה ממפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העזר"). על פי כתב האישום, הנאשם היה המחזיק בכלב, אשר עשה את צרכיו במקום ציבורי וגלליו לא נאספו מיד.

הנאשם אינו חולק על כך שהכלב של משפחתו עשה את צרכיו כאמור והגללים לא נאספו, אולם לטענתו, בתו בת ה-8 יצאה עם הכלב ועל כן אין להרשיע אותו או את בתו בעבירה המיוחסת לו. לטענתו, היה על הפקח לתת לבתו אזהרה או להדריך אותה כיצד לפעול, ולא להגיש כתב אישום כאמור בפעם הראשונה.

לטענת המאשימה, היה על הנאשם, כהורה, להדריך את בתו לאסוף את צרכיו של הכלב, לצייד אותה בשקיות לאיסוף הצרכים וכן לקחת בחשבון את האפשרות שבמידה ולא תעשה כן יהיה בכך כדי להוות עבירה שיש לתת עליה את הדין. עוד טוענת המאשימה כי קיים אינטרס ציבורי רב בשמירה על ניקיון העיר, ואם לא ניתן יהיה לאכוף את החוק כאשר ילדים מטיילים עם כלב, ייפגע האינטרס הציבורי במידה רבה.

דיון והכרעה

השאלה הטעונה הכרעה הינה, האם ניתן להטיל על הנאשם אחריות לעבירה שבוצעה על ידי בתו, בנסיבות העניין.

סעיף 15(ב) לחוק העזר קובע כך:

"עשה כלב את צרכיו בהטלת גללים במקום ציבורי או במקום פרטי, יאסוף מיד את הגללים בעל הכלב או מי שהפיקוח עליו בידו".

סעיף 2 לחוק העזר קובע כך:

"(א) לא יגרום אדם מפגע ולא ירשה לאחר לגרום מפגע.

(ב) מי שמשגיח או אחראי על קטין, ינקוט באמצעים נאותים לבל יגרום הקטין מפגע".

בנוסף, מפגע, לענייננו, מוגדר בסעיף ההגדרות כדלקמן:

"(37) הפרשות בעלי חיים".

מקריאת סעיפי חוק אלה עולה, כי אם הנאשם לא נקט באמצעים הנאותים לבל ייגרם מפגע של עשיית גללים של כלב מבלי שייאספו, על ידי בתו הקטינה שהינה באחריותו, ניתן לראותו כאחראי למפגע האמור. אציין כי לא רק מלשון החוק אלא גם מתכליתו, סבורני כי יש להטיל אחריות על הורים לכך שילדיהם לא יגרמו למפגע, כאשר הם מטיילים עם כלב המשפחה מחוץ לבית.

המאשימה הציגה לעיוני מסמך של ד"ר עינב עופר, מנהל השירות הווטרינרי בעיר מודיעין, המתאר את הקושי באכיפת החוק, בנוגע לאיסוף גלליהם של בעלי חיים הגורמים למפגע תברואתי ובריאותי חמור, הן לבני האדם והן לבעלי החיים. על פי המסמך, מרבית בעלי הכלבים מטיילים עם כלביהם בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות החשיכה, דבר שאינו מאפשר לפקחים לאכוף כנדרש את חוק העזר האמור. כן עולה מהמסמך כי קיימת תופעה שכיחה שבה הורים שולחים את ילדיהם הקטינים עם הכלב ואלה אינם אוספים את צרכי הכלבים.

לפיכך, סבורני כי לאור תכליתו של החוק ונוסח סעיפי החוק אשר תואם את התכלית הזו, יש לראות בהורים, בעלי ומחזיקי הכלב, כאחראים לכך שלא ייגרם מפגע במקרה של ילד שאינו אוסף את צרכיו של הכלב. הורים אלה מאפשרים לילדיהם הקטנים לצאת עם הכלב, ובנסיבות אלה אין לפטור מאחריות הן את הילד והן את ההורה, שאז האינטרס הציבורי שבבסיס החוק ייפגע. על ההורה לשאת באחריות לוודא כי לא ייגרם כל מפגע בכך שהוא מאפשר לילדו הקטין לצאת עם הכלב, ואם ייגרם מפגע יהיה עליו לשאת באחריות למפגע זה.

סוף דבר