פסק דין
מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש ואשר נקבעים על ידי כמוכחים, עולה כי התובעים רכשו מן הנתבעת, באמצעות סוכנות הנסיעות אופיר טורס (שצורפה כצד ג'), זוג כרטיסי טיסה לפריס ובחזרה, למועדים מ-21.4.10 ועד 28.4.10.
התובעים שילמו לנתבעות את מלוא התמורה בגין הכרטיסים, בסך כולל של 3,275 ₪ (שווה ל-878$).
ביום 14.4.10 החלה התפרצות וולקנית של הר געש באיסלנד וכל הטיסות של הנתבעת לפריס בוטלו. רק ביום 21.4.10, בבוקרו של היום שנועד לטיסת התובעים, הסתבר להם כי שדה התעופה בפריס נפתח שוב והנתבעת תקיים את הטיסה לפריס, טיסה שבה היו אמורים התובעים לטוס.
הואיל והפעילות הוולקנית של הר הגעש היתה עדיין בעיצומה והתובעים לא היו בטוחים כי חזרתם ארצה במועד שנקבע אכן תתאפשר – הודיעו לנתבעת, באמצעות צד ג', כי הינם מבטלים את נסיעתם המתוכננת לפריס וצד ג' הודיעה על כך לנתבעת.
התובעים הציעו לנתבעת, באמצעות צד ג', כי כרטיסיהם יועברו לזוג אחר, שהביע רצונו לטוס לפריס והתובעים אף הסכימו לשאת ב"קנס" ביטול בסך של 150$, אך מחמת שמועד החזרה המיועד של אותו זוג אחר לא תאם את מועד החזרה המיועד של התובעים, לא הסכימה הנתבעת לכך.
יש לציין כי אותו זוג אחר אכן רכש כרטיסי טיסה לאותו מועד וזאת במחיר העולה על זה ששולם על ידי התובעים.
דרישתם של התובעים להחזר סכום התביעה ששילמו, גם בניכוי הסך של 150$, נדחתה על ידי הנתבעת וזו עמדה על כך שלא יוחזר לתובעים דבר.
על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי הוכח שרצונם של התובעים בביטול טיסתם היה הגיוני וזאת לאור המצב המעורפל ששרר באותו מועד באשר להמשך התנאים שישררו בעקבות התפרצות הענן הוולקני והיה בהחלט מקום לסבור באותו מועד, ה-21.4.10, כי חזרתם ארצה במועד הקבוע – לא תתאפשר.
בנסיבות אלה, רצונם של התובעים בביטול טיסתם לא היה בגדר גחמה בלבד.
אכן, הודעתם של התובעים לנתבעת על רצונם בביטול טיסתם נעשתה ביום הטיסה ממש, כאשר בדרך ההתנהלות הרגילה של הדברים לא היתה מזכה אותם בהחזר כספי כלשהו.
עם זאת, היה זה המועד הראשון שבו היה טעם להודיע על רצונם של התובעים בביטול טיסתם הואיל וקודם לכן לא בוצעו כלל טיסות על ידי הנתבעת. משמע, לא היה מקום להודיע על כך במועד מוקדם יותר, כאשר הנתבעת אינה מבצעת כל טיסות לפריס עד ליום 21.4.10 – וטענתה של הנתבעת כי על התובעים היה להודיע לה במועד מוקדם יותר על רצונם בביטול הטיסה – נדחית על ידי.
לקביעתי, על פי הנקבע "בדמי ביטול הזמנה" במסמך תנאי ההתקשרות שצירפה הנתבעת לכתב הגנתה, וכאשר חלפו 8 ימים מאז החלה ההתפרצות הוולקנית ועד להודעת התובעים על רצונם בביטול טיסתם, יש לסווג את התובעים כמי שהודיעו על רצונם בביטול טיסתם במתחם של בין 21 יום ל-8 ימים לפני הטיסה וכמי שזכאים להחזר כספם, בניכוי של 15% מערך חבילתם.
משמע, על הנתבעת להחזיר לתובעים את הסך של 3,275 ₪ בניכוי 15%.
באשר להודעת צד ג' של הנתבעת לסוכנות הנסיעות אופיר טורס, לא מצאתי כי התקיימה אף אחת מן העילות המאפשרות ומצדיקות את חיובו של צד ג' בתשלום כלשהו ולא הוכחה אחריות כלשהי של סוכנות הנסיעות, שהופרה על ידה.
אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 2,784 ₪ (15% מן הסך של 3,275 ₪) שיישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל בצירוף הוצאות המשפט, לרבות אגרת ביהמ"ש, בסכום כולל של 750 ₪.
כן, הנני דוחה את הודעת צד ג' ששלחה הנתבעת לאופיר טורס בע"מ ומחייבת את הנתבעת לשלם לצד ג' בגין הוצאותיה סך של 750 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.
מזכירות ביהמ"ש תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.