אביעד נ' ספייס פתרונות מחשוב בע"מ

פסק דין

מונחת בפניי תביעה כספית על סך של 12,398 ₪ שעניינה בעסקת מכר של מחשב.

ביום 3.3.10 ערכה רשת חנויות הנתבעת יריד מכירות בסופר "בר-כל" שברחוב שלמה המלך בבני ברק, והתובע רכש מחשב נייד מדגם "אסוס" (להלן: "העסקה").

לטענת התובע, נאמר לו על ידי המוכר מטעם הנתבעת כי מדובר במחשב מצוין, וכאשר הגיע לביתו גילה כי המחשב איטי מאוד וחלש. זאת ועוד, כאשר ניגש למחרת היום להחזיר את המוצר, נאמר לו שאין החזרות ולאור האמור מבקש התובע לבטל את העסקה וכן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, כאמור בחוק הגנת הצרכן.

לטענת הנתבעת, התובע רכש מחשב ובשעת הרכישה נשאל על ידי המוכר לגבי סוג השימוש אותו הוא מייעד למוצר. לאחר שהתובע הבהיר כי הוא מחפש מחשב עם ביצועים מינימליים, הוסבר לו שהמחשב המוצע לו מספיק למשימות אלה. כמו כן בכתב התביעה צוין כי הובהר לתובע כי לאחר פתיחת המחשב לא יכול להחזיר את המוצר. זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי התובע פתח את המוצר בביתו מאריזתו המקורית, השתמש במחשב, הפעיל אותו, ועל כן המחשב לא יכול להימכר כחדש אלא רק כמשומש. יתרה מכך, מציינת הנתבעת כי אין כל הצדקה לקבל את המחשב חזרה ובוודאי שאין מקום לפצות את התובע.

זכויות הצרכן מוגנות בחוק המכר, בחוק החוזים ובחוק הגנת הצרכן. אני רואה לציין כי על פי טענתו של התובע הוא הוטעה על ידי הנתבעת וכידוע חוק הגנת הצרכן אוסר על המוכר להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה, אך טרם אכריע בסוגיה זו האם היתה הטעיה אם לאו, אני רואה לציין כי בענייננו הנתבעת ציינה כי בפועל לא היה שום שילוט באשר למדיניות החזרת מוצר, מה גם כפי שעולה מהעדויות שהובאו בפניי, לא הובהר לתובע כי במידה ויפתח את המוצר לא יוכל להחזיר את המחשב.

על פי חוק הגנת הצרכן, על מוכר לפעול בהתאם למדיניות אשר אותה הוא קובע, ועליו לפרסם את מדיניותו על מנת שיידע הקונה וייזהר. במידה ולא פרסם כלל את מדיניותו, הצרכן רשאי להחזיר את המוצר בתוך 7 ימים מהיום בו פנה למוכר. על פי החוק, חייב המוכר להשיב לצרכן את מלוא התמורה באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה כלשהי במצב המוצר. בענייננו פתיחת האריזה בלבד לא נחשבת להרעה במצב המוצר ובעניין זה אני רואה להעיר ולהדגיש כי על הנתבעת היה להביא בפני התובע עניין זה ולומר לו באופן מפורש ושלא משתמע לשתי פנים, כי במידה ויפתח את המוצר ויעשה בו שימוש שיגרום להרעה, לא יוכל להחזיר את המוצר.

כעולה מהעדויות כפי שהובאו בפניי עניין זה לא הובא לידיעתו של התובע. כבר נפסק לא אחת כי משלא הציג מוכר מודעה כאמור, רואים אותו כמי שמדיניותו היא להחזיר כסף. וכן מוכר שאינו מודיע מה היא מדיניותו לגבי החזרת מוצר או שאינו מקיים את המדיניות עליה הודיע, חושף הוא את עצמו לתביעה של הצרכן לביטול העסקה ולהשבת כספו.

לאור האמור והמפורט לעיל, ולאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, הן כתב התביעה, הן כתב ההגנה, ושמעתי את עדויות הצדדים, וכן את שני עדיה של הנתבעת, אני סבורה כי אכן יש מקום לבטל את העסקה ולהשיב לתובע את כספו. שמעתי את עדותו של התובע בפניי והתרשמתי מאמינות גרסתו כי אכן רכש מוצר, אך לא היה לשביעות רצונו ומיד למחרת היום ניגש אל הנתבעת להחליף את המוצר, יובהר כי לא הוזהר כי אל לו לפתוח את המוצר ולעשות בו שימוש.

התובע בנוסף לביטול העסקה מבקש בהתאם לסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן פיצויים ללא הוכחת נזק. סעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק בשל הפרה פיצויים שאינם תלויים בנזק, דהיינו, פיצויים לדוגמא בסכום שלא יעלה על סך של 10,000 ₪. הסעיף האמור מפרט את השיקולים לפסיקת פיצויים לדוגמא, ולקביעת גובה הפיצוי. כבר נפסק כי אין מקום לפסוק פיצויים לדוגמא כדבר שבשגרה אלא במקרים מיוחדים ויוצאי דופן המצדיקים זאת. בנסיבות העניין, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים שהובאו בפניי, באתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן אינו מקרה המצדיק פיצויים לדוגמא במלוא הסכום הקבוע בחוק.

סוף דבר, לאחר שקבעתי כי יש לבטל את העסקה, על התובע להחזיר את המחשב לנתבעת תוך 30 יום, והנני להורות לנתבעת לשלם לתובע סך של 2,398 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף לאמור, אני פוסקת הוצאות משפט בסך 500 ₪ שישולמו על ידי הנתבעת לתובע. הסך הכולל ישולם בתוך 30 יום מהיום.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תש"ע, 25/08/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה ברוורמן, שופטת

הוקלד על ידי: הילה קכל