ב"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
92681-05
19/08/2005
|
בפני השופט:
ז' המר
|
- נגד - |
התובע:
1. רשת - נגה תקשורת בע"מ 2. ניסים משעל
עו"ד וית פרינץ עו"ד עוד אחיאב קול
|
הנתבע:
מדינת ישראל - באמצעות פרקליטות מחוז מרכז עו"ד אביעד אליה
|
החלטה |
העובדות הרלוונטיות
- לפני בקשה להתיר פרסום חומר חקירה, על-פי סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 (להלן:
החוק).
- המבקשים הם זכייני הרשות השניה, המפיקים והמשדרים תוכנית טלוויזיה העוסקת באקטואליה ותחקירים. הם מבקשים לפרסם שתי קלטות וידאו המתעדות מהלכי חקירה בעקבות ניסיון רצח של אדם בשם ניסים אלפרון.
- הקלטת האחת מתעדת חקירה פרונטלית של חשוד בשם אחמד ג'ורבאן. הקלטת השניה - את שיחזור ניסיון הרצח בזירות האירוע.
- נגד אחמד ג'ורבאן הוגש כתב אישום בעבירה של ניסיון רצח ועבירות נוספות. כתב אישום נפרד הוגש נגד נאשם נוסף בעבירה של ניסיון רצח, כאשר אחמד ג'ורבאן אמור להעיד שם כעד תביעה.
- המדינה מתנגדת לבקשה.
טיעוני הצדדים
- המבקשים טוענים כי המצולמים בקלטות אינם קטינים; כי אין חשש לפגיעה בהליך המשפטי או להשפעה על תוצאותיו, שכן הקלטות מהוות ממילא חלק מחומר החקירה הפתוח לעיון הצדדים; אין פגיעה בעבודת המשטרה, שכן פעולות חקירה מסוג חקירה פרונטלית ושחזור, ידועים לציבור.
לדעת המבקשים, "
בהעדר כל פגיעה ממשית ו/או בהעדר אינטרס מדויק שנפגע ו/או שעלול להיפגע מפרסום החומר המצולם, נותר רק לדון בפגיעה הוודאית בעקרון חופש הביטוי באם לא יינתן היתר כמבוקש".
- המדינה מתנגדת כאמור, לבקשה מחמת הטעמים הבאים: פגיעה אפשרית בניהול המשפט; הגנה על פרטיותו של הנחקר; הגנה על אמצעים ושיטות חקירה.
- בעקבות הערה שלי במהלך הדיון אמרה ב"כ המבקשים כי היא "
מסכימה לכך שנקודת המוצא היא שהפרסום אסור". יחד עם זאת, פרשנותה לסעיף 13 לחוק מאיינת למעשה נקודת מוצא זו; שכן הפרשנות שהיא מעניקה לסעיף זה הוא, שכל חומר חקירתי מחדרי החקירות, מלל או וידאו, מותר לפרסום, אלא אם כן תוכח פגיעה קשה בפרטיות הנחקרים, או חשש פגיעה בניהול התקין של ההליך המשפטי.
- הפרשנות האמורה אינה מקובלת עלי.
האמירה כאילו כל חומר חקירתי "
מותר לפרסום, אלא אם כן תוכח פגיעה..." - אינה מתיישבת כלל עם לשונו של סעיף 13 לחוק ועם רוחו.
על-פי סעיף 13 לחוק: "
המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה כולו או חלקו בלא רשות בית המשפט, דינו מאסר שנה".
משמע: נקודת המוצא של המחוקק היא שהפרסום אסור - עד כדי היותו עבירה פלילית. מי שמבקש את רשות בית המשפט לפרסום, ממילא הנטל עליו להוכיח כי קיימים טעמים מוצדקים להתיר את האסור.
- כפי שנאמר בע"פ (ת"א) 94093/04
רשת תקשורת והפקות (1992) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (להלן:
פס"ד רשת תקשורת), מפי כב' סגנית הנשיא ד' ברלינר, הערך המוגן, אותו ראו לנגד עיניהם המחוקקים, הוא הגנת פרטיותו של הנחקר והגנה על ההליך המשפטי.
לדעתי, קיימים ערכים מוגנים נוספים ועל בית המשפט לשקול שיקולים נוספים ומגוונים, כמו למשל: מראית פני הצדק (ראה תפ"ח (ת"א) 1011/05
חדשות 10 בע"מ נ' לוי לליק ואח' (להלן:
פס"ד חדשות 10)).
מכאן, שהמבקש את התרת הפרסום צריך להראות שלא ייפגעו הערכים המוגנים הנ"ל.
- טיעוני המבקשים לא שכנעו אותי, ואני סבור שצודקת המדינה בהתנגדותה. לא אתייחס לחשש של פגיעה בפרטיותו של הנחקר, אחמד ג'ורבאן - שעמדתו אגב, לא נשמעה - ואני משאיר בצריך עיון את השאלה אם הוא בעל דין דרוש לבקשה מעין זו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת