1. 1. בפני תביעה כספית בסכום של 17,800 ש"ח, בשל נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לתובעת בעקבות שימוש בשמלת חתונה ששכרה מאת הנתבעת.
גרסת התובעת
2. 2. בכתב התביעה פרטה התובעת שלקראת חתונתה שהתקיימה ביום 2.8.07, רכשה מאת הנתבעת שמלת כלה. ביום החתונה, מיד לאחר שלבשה את השמלה ועוד לפני שעזבה את סלון האיפור שבו התלבשה, החלו עצמות המחוך בשמלה להתעוות ולשנות את צורתן. במהלך "סיור התצלומים שערכה עם בעלה, החלה התובעת להיחתך ולהיפצע מעצמות המחוך שאיבדו כאמור במהירות את צורתן הראשונית. בהדרגה החלה גם גזרתה של השמלה להתעוות.
3. 3. בשעה 19:00 התקשרה התובעת אל הנתבעת, וזו אמרה לה שעצמות המחוך מקבלות את צורת הגוף ועל כן הן מתעוותות. עוד נאמר לה שבשלב זה אין מה לעשות, ועל כן לא ניתן למצוא לה פתרון כלשהו לבעיה שתארה.
4. 4. התובעת פרטה שהפגמים בשמלה בלטו לעין ולכל אורך האירוע שאלו אותה בני המשפחה ואורחיה מה פשר העיוותים בשמלה. במהלך הריקודים החלה השמלה גם להיפרם.
5. 5. בדיונים שהתקיימו בפני הגישה התובעת שורה של תצלומים שבהם ניתן לראות הן את השמלה הנפרמת, הן את הפצעים בגופה, שנגרמו לה לטענתה במהלך האירוע ובעקבות התעקמותן של עצמות המחוך. כמו כן הציגה התובעת מכתב מרופאת עור, לפיו קיימים במקומם של הפצעים האמורים "סימנים פיגמנטריים".
6. 6. טענה שנייה שהועלתה על ידי התובעת הייתה שבניגוד לסיכום, ביום האירוע לא הועמדה לרשותה מלבישה, ההלבשה לא הייתה בסלון הכלות של הנתבעת, אף שאחד משיקוליה בבחירת הנתבעת היה האפשרות להלבשה בסלון. לטענתה, ביום שקדם לאירוע התקשרו אליה מסלון הכלות והודיעו לה שלנתבעת נולד בן וכי ביום החתונה עתידה להתקיים הברית, על כן תובא השמלה לסלון המאפר, שם תולבש התובעת על ידי אחת מהעובדות של המקום.
7. 7. אף שסוכם בעקבות הודעה זו שהשמלה תמתין לתובעת בסלון המאפר, כשהגיעה התובעת למקום בשעות הבוקר, לא המתינה לה השמלה במקום.
גרסת הנתבעת
8. 8. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, שלא נפל כל פגם בשמלה, וכי היא הוחזרה אליה שלמה. הנתבעת טענה שהשמלה נבחרה להופיע בקטלוג שמפרסמת הנתבעת (מוצג נ/1).
9. 9. במהלך הדיון, לאחר שעיינה בתצלומים, טענה שלא הוכח שהפצעים והחתכים המצולמים בתצלומים מקורם בשמלה. כן חזרה על טענתה שהשמלה חזרה אליה ללא פגע. עוד טענה שהשמלה אינה שמלה סטנדרטית אלא בעלת מותן נמוך, ועל כן אינה מאפשרת התנהגות סטנדרטית במהלך החתונה. לטענתה הסבירה לתובעת עוד במהלך המדידות שאסור לה להתכופף, וכיצד עליה לשבת.
10. 10. לגבי פרימת התפר טענה שמדובר בתפר קטן, ושאם הייתה התובעת מודיעה לה על כך במהלך החתונה, הייתה מגיעה כדי לתפור לה את השמלה. הנתבעת טענה שלמחרת האירוע, התקשרה אליה התובעת ובקשה את כל כספה בחזרה. הנתבעת הציעה לה לדבריה להעביר אליה וידאו ותמונות כדי שתדע מה עליה להחזיר, ואולם התובעת סירבה.
11. 11. הנתבעת ציינה שניתן להתרשם מהתמונות שהכלה שמחה בחתונתה וכי הנאתה לא נפגמה.
12. 12. לגבי הלבשת השמלה, הפנתה הנתבעת לכך שלפי האמור בטופס ההזמנה שצורף לכתב ההגנה, נרשם כי במידה ותרצה התובעת ביום פינוק, תסרוקת, איפור למלווה, 3 הופעות לחתן, 3 לכלה לחינה, תוסיף עוד 3,000 ש"ח.
13. 13. לטענתה של הנתבעת, מעולם לא הוסכם על תוספת כאמור לרבות לעניין ההלבשה. נטען שלכל אורך תקופת המדידות הודיעה התובעת שאין בכוונתה להתלבש אצל הנתבעת, כיון שהנתבעת אינה מגיעה להלביש כלות במקומות אחרים, אלא מלבישה כלות בבית העסק שלה בלבד, סוכם שהנתבעת תקח את השמלה לסלון המאפר, ושם תלביש אותה אחת מעובדותיו, שבעבר הייתה מלבישה אצל הנתבעת.
דיון והכרעה
14. 14. אין מקום להכביר מילים על כך שאירוע חתונה הינו אירוע חד פעמי, שמח ומרגש עבור בני הזוג המתחתנים, בני משפחותיהם וחבריהם. (ראו לעניין זה גם פסק דינו של כב' השופט ר. וינוגרד בתק (ים) 3692/03
טמיר רונית נ' פרפרים סטודיו לכלה יאיר אולפני צילום בע"מ). אין כל ספק שהכלה מבקשת להראות במיטבה במהלך האירוע, ומכאן חשיבותה של שמלת החתונה. ניתן להתרשם שהתובעת ייחסה חשיבות רבה לאירוע, ועל כן הייתה נכונה להשקיע ממיטב כספה בשמלת החתונה ולשלם עליה 5,500 ש"ח.
15. 15. עיון בתמונות מגלה באופן חד משמעי שהשמלה נפרמה משני צידיה. כמו כן ניתן להתרשם שהתובעת נפצעה פצעים רבים ומשמעותיים בפלג גופה העליון. מצאתי שיש מקום לקבל את גרסתה לפיה נגרמו הפצעים מעצמות המחוך שהתעוותו תוך כדי השימוש בשמלה.
16. 16. הנתבעת לא סיפקה כל הסבר סביר למצב השמלה. לגבי אמינות גרסתה של הנתבעת אציין שלא מצאתי מקום לקבל את הטענה לפיה הוחזרה אליה השמלה ללא פגע ושהשמלה המצולמת בקטלוג הינה אותה שמלה בדיוק ששמשה את התובעת ושלא נעשו בה תיקונים. ניתן לראות בבירור מהתצלומים שהגישה התובעת שהשמלה נפרמה כאמור, לאורך כל פלג גופה העליון של התובעת.