בר"ע
בית המשפט המחוזי חיפה
|
3222-08
24/04/2008
|
בפני השופט:
ת. שרון-נתנאל
|
- נגד - |
התובע:
איגור פישמן עו"ד לאופר יקי-יעקב
|
הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל 2. מאיר ביטון 3. מרי לוי
עו"ד טמבור משה עו"ד ברנט רון
|
פסק-דין |
מהו היקף שיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל, באישור הסכם מכר בכינוס ומהו האיזון הנכון בין זכויות הצדדים במשולש הזכויות - הבעלים של הנכס (החייב) - הרוכש והזוכה.
המשיבה 4 (להלן: "
החייבת"), הינה בעלים של שלוש חנויות מסחריות (אותן היא משכירה לאחרים), הידועות כחלקה 29, תתי חלקות 7, 8, ו- 9 בגוש 30049 (להלן: "
החנויות") וחייבת בתיק הוצל"פ מס' 7-06-35278-02 (להלן: "
תיק ההוצל"פ"), המשיב 3 הינו חייב נוסף בתיק ההוצל"פ, המשיב 2 הינו כונס נכסים שמונה מטעם הזוכה בתיק ההוצל"פ (להלן: "
הבנק") ואילו המבקש (להלן: "
המערער"), הינו מי שהציע לרכוש את הנכס וזכה בהתמחרות.
העובדות
;
1. ביום 11.2.07 מינה ראש ההוצאה לפועל את הכונס, ככונס נכסים מטעם הבנק, למכירת החנויות (להלן: "
החלטת המינוי").
בסעיף 13 להחלטת המינוי נקבע:
"
לחייב זכות ראשונים לרכישת הנכס שבכינוס, בין בסילוק החוב ובין לפי ההצעה הגבוהה ביותר שקיבל הכונס, הכל לפי הנמוך יותר. תנאי להגשת בקשה לאישור מכירה הוא צירוף פנייה לחייב למימוש זכות ראשונים זו שתתבצע במסירה אישית לחייבים על פי התקנות. הבקשה לאישור מכירת הנכס שבכינוס, תעשה 15 יום מיום הפנייה לחייב."
בתום התמחרות שערך הכונס, זכתה הצעת המערער, לרכוש את החנויות בתמורה לסך של 1,039,360 ש"ח (להלן: "
ההצעה") והמערער הפקיד בידי הכונס 10% מערך ההצעה.
2. ביום 5.2.08 שלח הכונס לחייבת מכתב בו הוא מודיע לה על זכותה לפדות את הנכס וביום
19.2.08 נחתם בין הכונס לחייבת הסכם, לפיו היא תוכל לפדות את הנכס כנגד תשלום סך של 1,000,000 ש"ח, בפריסה לשלושה תשלומים (להלן: "
הסכם הפדיון"):
סך של 220,000 ש"ח, במזומן, אשר שולם במעמד חתימת ההסכם.
סך של 250,000 ש"ח, במזומן, עד יום
27.2.08.
סך של 530,000 ש"ח, במזומן, עד יום
18.3.08.
בסעיף 2.5. להסכם הפדיון נרשם, כי במידה שהחייבת לא תשלם את התשלומים במועדם, ימשיך הבנק את הליכי מימוש הנכסים והחייבת ו/או מי מטעמה "
לא יוכלו להתנגד למכירת הנכסים ולא תהיינה להם כל דרישה ו/או טענה בגין המכירה ו/או כל טענה אחרת כנגד הבנק וכנגד כונס הנכסים" וכי במקרה כזה כל התשלומים ששילמה החייבת "
ייזקפו על חשבון החוב בתיק ההוצל"פ".
3. לאחר שהשיק, אשר הפקידה החייבת בידי הכונס, לצורך ביצוע התשלום השני, חולל, הודיע זאת הכונס לחייבת ואף שלח אליה (ביום 2.3.08), מכתב התראה, בו היתרה בה הכונס, כי הדבר מהווה הפרת הסכם הפדיון.
שלושה ימים בלבד לאחר מכן - ביום
5.3.08 חתם הכונס עם המערער הסכם מכר למכירת הנכס (להלן: "
הסכם המכר").
בסעיף 2א' להסכם המכר נרשם:
"
הסכם זה מותנה באישור כב' ראש ההוצל"פ בחיפה והוא ייכנס לתוקף רק לאחר מתן האישור כאמור והחל ממועד האישור. הוראות הסכם זה כפופות להוראות ראש ההוצל"פ. חתימת הכונס על ההסכם תכנס לתוקף רק לאחר אישור כב' ראש ההוצל"פ. ההסכם יוגש לאישור ראש ההוצל"פ תוך 7 ימים מחתימת הסכם זה".
עם חתימת הסכם המכר הפקיד המערער בידי הכונס סך נוסף של 200,000 ש"ח.
4. למחרת היום, ביום 6.3.08, הגיש הכונס לראש ההוצאה לפועל, בקשה לאישור הסכם המכר. הכונס ציין בבקשה, כי נחתם הסכם פדיון עם החייבת, כי היא לא עמדה בתשלומים וכי הותרה בה, הן בשיחה טלפונית והן בהודעה בכתב, שהדבר מהווה הפרת הסכם הפדיון.
5. בו ביום, ניתנה ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל החלטה, לפיה אין היא מאשרת את הסכם המכר, בציינה, כי שמו של ב"כ החייבת הרשום בהסכם הפדיון, שונה משם ב"כ החייבת, אשר רשום בהתראה, אשר נשלחה לחייבת בפקס.