השאלה שבמחלוקת הנדרשת להכרעה בענייננו היא - מי נושא בהוצאות שהוציא הזוכה-המבקש לצורך מימושו של פסק דין שניתן כדין נגד המשיב, ביצועו לא עוכב, הוגש לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, ולאחר מכן בוטל על ידי ערכאת הערעור.
הרקע העובדתי וההליכים שהתקיימו עד כה
1. המבקש הגיש תביעה כספית לבית משפט השלום בירושלים נגד שלושה נתבעים, שהמשיב הוא אחד מהם (ת.א. 11122/03).
2. ביום 15.1.07 הורה בית משפט השלום (כב' השופט א' רון) על מחיקת כתב ההגנה של המשיב מחמת אי מסירת תשובות משלימות לשאלון (בש"א 6825/06 ובש"א 8168/06). כפועל יוצא מכך, ניתן נגד המשיב פסק דין, המקבל את תביעת המבקש, ומחייב את המשיב בתשלום סך של 567,899 ש"ח, בצירוף ריבית כחוק מיום 1.5.03, וכן בהוצאות בסכום של 20,000 ש"ח (ראה פסיקתא מיום 17.1.07 - נספח מב/2 לבקשת רשות הערעור, להלן: "פסק הדין").
3. ביום 26.2.07 הגיש המשיב לבית משפט השלום בקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה עתר להורות גם על עיכוב ביצועו של פסק הדין (בש"א 2439/07). הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה ביום 1.3.07 (נספח מב/3 לבקשת רשות הערעור). הבקשה לביטול פסק הדין נדחתה אף היא, בהחלטה מיום 14.3.07 (נספח מב/4 לבקשת רשות הערעור).
4. ביום 7.5.07, לאחר שנדחתה בקשה המשיב לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצועו, הגיש המבקש את פסק הדין לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים.
5. ביני לביני, ביום 13.3.07, הגיש המשיב ערעור על פסק הדין לבית משפט זה (ע"א 9129/07). ביום 28.8.07 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום, למעט את חיובו של המשיב בהוצאות.
6. בעקבות ביטול פסק הדין בערעור, כאמור, הגיש המבקש ללשכת ההוצאה לפועל, ביום 2.9.07, בקשה להחזר החלק היחסי של האגרה ששילם. במקביל הגיש המשיב בקשה לביטול הליכים ולסגירת תיק ההוצאה לפועל.
בהחלטה מיום 3.9.07 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המבקש להחזר אגרה, בנימוק כי אף שפסק הדין בוטל, ההליכים בין הצדדים נמשכים בבית המשפט, והורה כי ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יימשכו בגין סכום ההוצאות שנפסק בלבד, ויעוכבו בגין יתרת הסכום.
7. ביום 29.10.07 הגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל
"בקשה לתיקון חישוב גובה החוב בתיק ההוצל"פ", במסגרתה ביקש להורות על הקטנת גובה החוב בתיק, כך שיעמוד על סכומי ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בלבד. בהחלטה מאותו יום, נעתר ראש ההוצאה לפועל לבקשה, הורה לעדכן את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל כמבוקש, וכן הורה להעמיד את סכום ההוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בתיק ההוצאה לפועל באופן יחסי לסכום החוב המעודכן.
8. ביום 20.11.07 הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה האמורה, אשר ניתנה מבלי שניתנה לו זכות תגובה לבקשה שהגיש המשיב. בבקשתו עתר המבקש לחייב את המשיב בהוצאות שהוציא המבקש או התחייב בהן כדין, עובר לביטולו של פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי. במסגרת הוצאות אלו כלל המבקש את אגרת ההוצאה לפועל בה נשא, ואשר לא הושבה לו, וכן שכר-טרחת עורך-דין שעליו לשלם לבא-כוחו בגין הטיפול בתיק ההוצאה לפועל.
9. בהחלטה מיום 22.11.07, קבע ראש ההוצאה לפועל כדלקמן:
"... הטיעון בבקשה אינו מתאים למצב נשוא דיוננו. סוגיית ביטול פסק דין לאחר ביצועו בהוצל"פ מוסדרת בצורה מפורשת במסגרת סע' 18 לחוק ההוצאה לפועל. בהתאם להוראת סעיף 18 עם ביטול פסק הדין או שינויו רשאי ראש ההוצל"פ לצוות על החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה לפני הביצוע.
תיק ההוצל"פ עודכן בהתאם לשינוי שחל בפסק הדין.
עם זאת, לאור נסיבות המקרה אני מורה להחזיר לזוכה את חלק האגרה בגין הסכום שהופחת מהתיק בעקבות ביטול פסק הדין".
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות המבקש
10. ב"כ המבקש הגדיר את השאלה שבמחלוקת כך - מי נושא ב"הוצאות ביצוע" וב"נזקי ביצוע" של פסק דין שניתן כדין, ולא עוכב, ולאחר מכן בוטל על ידי ערכאת הערעור - האם הזוכה או שמא החייב?
את "הוצאות הביצוע" מגדיר המבקש כאגרות, הוצאות בגין עיקולים, הוצאות כינוס נכסים, שכר-טרחת עורך-דין וכיוצא באלה הוצאות שהוציא הזוכה לצורך ביצועו של פסק הדין. את "נזקי הביצוע" מגדיר המבקש כנזקים שנגרמו לחייב עקב הליכי הביצוע, כגון: אובדן נכס שעוקל ונמכר, או אובדן החירות עקב הליכי מאסר או עקב הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.