דייסון לא תוכל למנוע יבוא מקביל של שואבי אבק מתוצרתה

הנושא

1.         התובעת 1 מייצרת ומשווקת שואבי אבק. התובעת 2 היא סוכנה הבלעדי בישראל.  הנתבעים מייבאים לישראל ומשווקים כאן שואבי אבק מתוצרתה של התובעת 1 וזאת שלא באמצעות התובעת 2 וכאשר היבוא נעשה שלא מהתובעת במישרין. פעילות זו של הנתבעים ידועה בשם: "יבוא מקביל". האם יש בידי התובעות למנוע יבוא מקביל זה?

2.         התובעות אינן כופרות בכך שלפי הדין בישראל לא ניתן למנוע יבוא מקביל מכוח דיני סימני המסחר. עמדתן היא, שבשים לב לכך, ששואבי האבק מוגנים מכוח דיני המדגמים, הרי ראוי לקבוע בענייננו דין שונה. התובעות משתיתות את עמדתן על  חוק זכות יוצרים 1911 ופקודת זכות יוצרים 1924 לגבי זכויותיהן בהוראות ההפעלה של שואבי האבק, וכן על העוולות של "התערבות לא הוגנת" ו"תאור כוזב" לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999, העוולה של הטעייה אסורה לפי סע' 2 לחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981, וכן על פקודת הפטנטים והמדגמים 1924 ועל דיני עשיית עושר ולא במשפט, לגבי שואבי האבק עצמם.

            פקודת המדגמים קובעת את זכות המונופולין של הבעלים הרשום של המדגם כדלקמן:

33.   (1)עם רישומו של מדגם תהא לבעליו הרשום זכות יוצרים עליו למשך חמש שנים מיום הרישום, בכפוף להוראות פקודה זו.

ובהמשך נקבע איסור ההפרה של הזכות הרשומה:

37.   (1)כל עוד קיימת זכות יוצרים באיזה מדגם אסור לשום אדם, —

(א)   לייחד, לצרכי מכירה, את המדגם או כל חיקוי תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג סחורה שרשום בו המדגם, חוץ אם יש לו רשיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים, ואסור לו לעשות כל דבר כדי לאפשר לו לייחד את המדגם כאמור לעיל; או

(ב)   לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי יחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו, אם חיקוי מתוך רמאות, ואם חיקוי בולט, שלא בהסכמת בעליו הרשום.