התרשלות בבדיקת רכב תעלה לקומפיוטסט 8,600 ש"ח

1.        התובעים רכשו רכב מסוג יונדאי מסוחר מכוניות (הנתבע 1), לאחר שביום 31/1/07 בוצעה בדיקה של הרכב אצל הנתבעת 2, קומפיוטסט (להלן: " הנתבעת"). דו"ח הבדיקה צורף כנספח ג' לכתב התביעה (להלן: " הבדיקה"). לפי הטענה, לאור הממצאים החיוביים של הבדיקה - שכללה פירוט של ליקויים סטנדרטיים כפי שגם מסר לתובעים הבודק מטעם הנתבעת, החליטו התובעים לרכוש את הרכב.           

2.        התובע העיד, כי הרכב עמד כשבעה ימים לאחר הקניה ואז כשהחל לנסוע בו, הבחין בבעיה שכן הדלק אזל במהירות בלתי סבירה. לאחר שנבדק הרכב במוסך מורשה של יונדאי, התברר שהיתה בעיה שהצריכה החלפת המנוע או חלקים ממנו. לטענתו, מדובר בתקלה שצריכה היתה הנתבעת לאתר כבר בבדיקה.  

3.        התובע הגיש חוו"ד שמאית של השמאי אבי חביב (להלן:" השמאי" או " חוות דעת" לפי העניין). השמאי בדק את הרכב כשהוא במוסך של יונדאי ביום 22/2/07. מחוות הדעת עולה כי בבדיקת המנוע במוסך נמצא כי קיים איחור בהצתה, הגורם לפעולה בלתי תקינה של המנוע, ירידה בהספק ותצרוכת דלק גבוהה. נמצא כי גלגלת שיניים על גל הארכובה, המניעה את מערכת התזמון, חופשיה על הציר כתוצאה מבלאי. נעשה ניסיון להחליף את הגלגלת אך זה לא צלח, כיוון שהשחיקה והבלאי הינם על ציר גל הארכובה. בנסיבות אלה, היתה אפשרות לפרק את חלקו התחתון של המנוע ולהחליף חלקים ממנו, או להחליף את המנוע במנוע משומש. האפשרות האחרונה היא שנבחרה ע"י התובע.        

4.        בחוות הדעת נכתב, כי בטופס הבדיקה של הרכב לא נרשם דבר אודות המצב האמיתי של המנוע - הספק נמוך, תצרוכת דלק גבוהה ומנוע "מזייף", כלשון השמאי. השמאי קבע עוד, כי השחיקה בגל הארכובה וכן בגלגלת, לא נגרמו בפרק זמן של כשבועיים מקניית הרכב והיו קיימים זמן רב לפני בדיקתו וקנייתו.   

5.        הנתבעת הסכימה להגשת חוות הדעת כפי שהיא, ומבלי שיובא השמאי לחקירה. לטענתה, חוות הדעת השמאית מצביעה על ליקוי שאכן היה קיים בעת בדיקת השמאי, אך אין היא מבססת את הטענה שמדובר בתקלה שצריך היה לאתר כבר בעת בדיקת קומפיוטסט, שקדמה לבדיקת השמאי. כלשון נציג הנתבעת: "הרכב נסע עוד 550 ק"מ לאחר הבדיקה שלנו, השתחרר גלגל השיניים שמחזיק את רצועת התזמון והרס הכל, לא יכולנו לצפות זאת, זה לא נעשה בזמן הבדיקה, זה נעשה תוך כדי שימוש. אין לנו כל שליטה על הדברים האלה. האחריות שביום הבדיקה התקלה אם היתה ולא גילינו אותה, אנו לא בסדר, אך תקלה שיכולה לקרות אנו לא יכולים להיות אחראים. אנו בודקים רכב משומש, לא יודעים את עברה ולכן הפנינו למוסך מורשה. לרוע המזל זה מה שקרה לתובע. אנו יודעים לבדוק מכוניות" (עמ' 2 ש' 22-28).          

6.        לטענת הנתבעת, בדו"ח הבדיקה צויין במפורש, כי המנוע "לא תקין" ונכתב בהערות: " להחליף רצועת תזמון על פי הוראות היצרן, לבדוק זמני טיפול". בכך, לשיטת הנתבעת,  יצאה ידי חובתה בבדיקת הרכב. "כאשר רצועת התזמון משתחררת, זה גורם להרס של המנוע. אם היו מחליפים את הרצועה, לא היה קורה מה שקרה" (עמ' 2 שורה 21).          

7.        לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שבתיק, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל.   

8.        אני מעדיפה את גרסת התובעים, לפיה המסר העולה מדו"ח הבדיקה שבוצעה על ידי הנתבעת והרושם שניטע בהם על ידי עובד הנתבעת הוא כי הרכב תקין, למעט ליקויים סטנדרטיים. הליקויים המצוינים בטופס הם ליקויים מינוריים (כגון: בס' 10, 11, 8 חלק שני). התובעים טענו בכתב התשובה כי בשיחה עם הבודק מטעם הנתבעת הוא אמר להם שמדובר בליקויים סטנדרטיים (ס' 8). מנגד, לא הביאה הנתבעת לעדות את העובד שבדק את הרכב, וציינה לפרוטוקול כי פרש לגמלאות. לא הובאה גם תגובתו של הבודק לטענת התובעים בדרך אחרת.

9.        הרושם כי מדובר ברכב תקין באופן עקרוני, עלה מקריאת הממצאים שבטופס הבדיקה גם אצל השמאי. כך הוא מתאר את ממצאי דו"ח הבדיקה בחוות דעתו: "כאמור המנוע ע"פ בדיקת מכון קומפיוטסט נמצא תקין...". (ראו שם, בפרק הסיכום).   
עוד נקבע בחוות הדעת: "מבדיקת טופס הבדיקה עולה כי לא נרשם דבר לגבי הנתונים של המנוע לרבות "זיוף" המנוע והספק נמוך. כאמור בוצעה נסיעת מבחן ע"י הבוחן. למעט רישום בס' 1 ולהחליף רצועת תזמון לפי הוראות.. בלבד לא נרשם דבר אודות מצבו האמיתי של המנוע" (שם, בפרק הממצאים).

10.    אינני מקבלת את טענת הנתבעת, כי חוות דעת השמאי אינה מבססת את רשלנות הנתבעת בעת הבדיקה. ההיפך הוא הנכון. חוות הדעת קובעת בברור, כי "השחיקה בגל הארכובה וכן בגלגלת לא נגרמו בפרק זמן של כ- שבועיים מקניית הרכב אלא היו קיימים ברכב הרבה זמן לפני בדיקתו/ קנייתו. הבוחן זבאנא מתא לא הבחין בתקלה ולא רשם בטופס הבדיקה את מצבו האמיתי של המנוע (כאמור ניתן היה לאבחן בעת נסיעת המבחן ובפעולה לא תקינה וסדירה של המנוע)".  

11.   זאת ועוד. לפי חוות הדעת, מקור הבעיה הוא בבלאי בציר גל הארכובה (המחזיק את הרצועה). כמצוטט לעיל, נקבע בחוות הדעת כי השחיקה קיימת ברכב זמן רב לפני בדיקתו ולא נגרמה בפרק הזמן הקצר שבין בדיקת הנתבעת לפני הקניה לבין בדיקת השמאי. הנתבעת לעומת זאת, מתייחסת בטופס הבדיקה ל צורך בהחלפת רצועת התזמון לפי הוראות היצרן, וטענה כי אילו הוחלפה הרצועה, לא היה הנזק נגרם. טענה זו איננה מתיישבת עם הממצאים האמורים בחוות הדעת, לפיה: מקור הבעיה הוא בשחיקה בגל הארכובה דווקא. למעשה גם נציג הנתבעת, בדבריו שצוטט בס' 5 לעיל, מסכים שמקור הבעיה הוא בגלגל השיניים. מכל מקום, נציג הנתבעת לא נתן בעניין זה כל הסבר משכנע ואני מעדיפה את קביעות חוות דעת השמאי בעניין, לפיהן: לא נרשמו בדו"ח הכשלים המהותיים בתפקוד המנוע; כי השחיקה בציר גל הארכובה והגלגלת היו קיימים כבר בעת הבדיקה של הנתבעת; וכי ניתן וצריך היה לאבחן את הפגמים בבדיקה סבירה.