מונחת בפני תביעה לפיצוי בגין נזק ממוני אשר נגרם לתובע במהלך שילוח בינלאומי של טובין מישראל ללוס אנג'לס.
בין התובע לבין הנתבעת 3 (להלן: "
החברה המשלחת") נתגבש הסכם, במסגרתו התחייבה החברה המשלחת לספק לתובע שירותי שילוח מקומי ו/או בינלאומי בסכום הכולל את כל השירותים וההוצאות הכרוכים בביצוע המשלוח. יובהר כבר עתה, כי מדובר בשירות רבגוני, הכולל טיפול במכולות, טעינה ופריקה, הובלה ימית ויבשתית, תשלום לגורמים שונים ועוד פעולות כיוצא באלה.
לטענת התובע בכתב תביעתו, בשלהי מרץ 2006 נאספו מביתו 23 ארגזים אשר הכילו את מרבית מיטלטליהם של התובע ובני משפחתו. אף על פי כן, העבירה לידיו החברה המשלחת באיחור של כחודשיים ימים 21 ארגזים בלבד, כאשר ארגזים אלו נתונים במצב של הזנחה חמורה וניכר כי נפתחו והוצאו מהם חפצים אישיים.
התביעה הוגשה בתחילה נגד הנתבעת מס' 1, אשר לפי טענת התובע, עימה התקשר התובע בהסכם וכן נגד הנתבע מס' 2, שהינו נושא משרה בנתבעת מס' 1. הנתבעים 1,2 טענו, כי אין הסכם חוזי בין הנתבעת מס' 1 לתובע, וכי הנתבעת מס' 3 (החברה המשלחת) היא שהתקשרה עם התובע בהסכם, בעוד שהנתבעת מס' 1 ביצעה שירותי אריזה עבור הנתבעת מס' 3. התובע הגיב לטענות הנתבעים מס' 1,2 בהודעה מטעמו, בה מסר כי תבע את הנתבעת 1 ואת מנהלה, הנתבע מס' 2, הואיל ואין לו מסמך המפרט את התקשרותו עם הנתבעת מס' 3.
לאחר שהוריתי על צירופה של הנתבעת מס' 3 (החברה המשלחת) כנתבעת נוספת, זו הגישה כתב הגנה. בכתב הגנתה הודתה, כי ההתקשרות לשילוח מטענו של התובע נערכה עימה. החברה המשלחת טענה, כי קבלן המשנה הזר השלים את השירות כדבעי. בד בבד, העלתה החברה המשלחת את הטענה לפיה התובע רכש פוליסת ביטוח המוגבלת למקרה של אובדן מלא בלבד וידע כי נזק חלקי אינו מכוסה בפוליסה.
בדיונים שנערכו בפני, העידו התובע, אשת התובע ונציגי הנתבעות וחזרו על עיקר טענותיהם, כפי שפורטו בכתבי הטענות.
אשת התובע העידה, כי ביום 31.3.2006 הגיעו לביתה נציגי החברה המשלחת, השלימו את אריזת החפצים השבירים ואספו 23 ארגזים. כן לעדותה, כל הארגזים היו אמורים להיות מרוכזים בתוך ארגזי עץ סגורים ונעולים. רק ביום 2.8.2006, לאחר המתנה ממושכת, הסתיים תהליך השילוח וכאשר הגיעו הארגזים לביתה בלוס אנג'לס, נתגלה כי חסרים שני ארגזים.
התובע העיד, כי כל הארגזים שהגיעו לידו נפתחו בדרכם מישראל וכי מכל אחד מהארגזים הללו נגנבו חפצים שונים. כן לעדותו, כל פניותיו נפלו על אוזניים ערלות, שכן החברה המשלחת בחרה להתנער מכל אחריות למעשיה ומחדליה.
מר אורי משה העיד בשם החברה המשלחת, כי משלוח בינלאומי מתבצע בפרק זמן ממוצע של חודשיים ימים מרגע האריזה ועד זמן ההגעה. כן לעדותו, ביטוח מהווה חלק בלתי נפרד מן השילוח, אלא אם כן הלקוח מוותר על הביטוח וחותם על ויתור. יחד עם זאת, סבור נציג החברה המשלחת, כי פוליסת ביטוח המוגבלת לאובדן מלא בלבד פוטרת את החברה המשלחת מאחריותה כלפי מזמין השילוח, וכי היה על התובע לערוך פוליסת ביטוח המכסה את כל אחד מהפריטים, על מנת להבטיח קבלת פיצוי במקרה של אבדן חלקי.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מעדותם, באתי לכלל מסקנה, כי במחלוקת זו יש להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסת החברה המשלחת.
התובע ואשתו עשו רושם מהימן ועדותם בעניין תכולת הארגזים, אובדן חלק מהארגזים ומצבם של הארגזים בגמר השילוח הינה אמינה.
התובע מבקש לפצותו על הנזקים שספג כתוצאה מהתנהלותה של החברה המשלחת בסך כולל של 17,800 ש"ח, על פי תקרת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.
ככל בעל מקצוע אחר, חבה גם החברה המשלחת בחובות זהירות המתחייבות ממקצועה. חובות אלו נגזרות מן הסיכון המיוחד הכרוך בהפקדת מיטלטליהם של לקוחותיה בידיה. אשר על כן, החברה המשלחת נדרשת להפעיל מיומנות סבירה וראויה בביצוע פעולות השילוח, וכאשר אינה עושה כן, תחוייב בגין רשלנותה.
במקרה דנן, יצרה החברה המשלחת מצג על-פיו היא בעלת המיומנות, הניסיון והכישורים הדרושים להעברת המשלוח בשלמות ממקום המוצא למקום היעד ולהגעתו תוך זמן סביר, ולאור מצג זה הפקיד בידיה התובע את עיקר רכושו.
אף על פי כן, הפרה החברה המשלחת את חובתה לפעול במיומנות סבירה וראויה בביצוע פעולות השילוח וזאת ממספר סיבות:
לעניין אופן האריזה והשילוח, אשתו של התובע העידה, כי הובטח על ידי החברה המשלחת כי הארגזים יוכנסו לתוך מיכלי עץ גדולים, סגורים ונעולים. אילו היתה החברה המשלחת דואגת לעשות כן, היה נמנע החיטוט בחפציו של התובע והיה בכך להקטין הסיכון מפני גניבת חפצים מתוך הארגזים.
מכל מקום, היה על החברה המשלחת לוודא כי הארגזים מאוחסנים בצורה נאותה ואינם חשופים לפגעי מזג אוויר, לשלשת וכד'.
לעניין פרק הזמן שנדרש להשלמת השילוח, היה על החברה המשלחת לנסות ולמצוא פתרון חלופי כאשר נוכחה כי חל עיכוב בהעברת המשלוח. לא נוכחתי לדעת, כי החברה המשלחת עשתה כן. נהפוך הוא, ממסכת הראיות עולה בבירור, כי בקשותיהם החוזרות ונשנות של התובע ואשתו נפלו על אוזניים ערלות.
יצוין, כי לא הוצג בפני בית המשפט הסכם המפרט את אחריותה של החברה המשלחת וממילא אין תנאי המסייג את אחריותה במידה והסחורה לא מגיעה במועד המוסכם או במידה והסחורה לא מגיעה בשלמותה.