הליכי חילוט הרכוש של עברייני סמים הינם מקבילים ולא חלופיים

א.          פתח דבר:                                                  

1.         בקשה לחילוט רכב  מסוג "סקודה" שמספרו 25-754-56 (להלן: "הרכב"), לטובת המדינה, לפי סעיף 36 ב' (א) (2) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), ה'תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה").

            כפי בקשת הצדדים, ההחלטה (לאחר הישיבה מיום 25/6/07) תהא על פי הטענות שהוגשו.

ב.         רקע:

2.         המשיב הורשע ביום 2.2.06, על פי הודאתו (ת"פ 1004/06 בבית משפט זה), בביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, המשיב  הוכרז "סוחר סמים".

המשיב נדון ל - 7 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לתשלום קנס בסך 25,000 ש"ח ולשלוש שנות פסילת רישיון נהיגה בפועל ושנתיים על תנאי. בנוסף הורה בית המשפט על חילוטו של הרכב, ששימש את המשיב בהובלת הסמים ממקום למקום.

3.         במסגרת גזר הדין, שניתן ביום 3.4.06, חולט הרכב וכחלק מגזר הדין.

4.         בדיעבד התברר כי בגזר הדין, בסיפא לו, נפלה טעות בהקלדה, מס' הרכב הוקלד בשוגג תוך החלפת ספרות כך שבמקום שירשם 25-754-56, נרשם 56-754-25 וזאת אף כי בעמ' 15 לגזר הדין נרשם מס' הרכב כהלכה.

5.         ביום 15.6.06 הוגשה בקשה לתיקון גזר הדין, אולם משחלפו 21 הימים הקבועים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ומאחר וב"כ המשיב התנגד לתיקון, נדחתה הבקשה.

6.         מכאן, בקשת המדינה להורות על חילוט הרכב הנ"ל בדרך של חילוט רכוש בהליך אזרחי. 

ג.          עיקר טענות המבקשת:

7.         בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב, צוין כי יתבקש חילוט הרכב, ואף צוין מספר הרכב, ואכן, במהלך הטיעונים לעונש, התבקש חילוט הרכב הנ"ל. הסניגור אף לא התנגד לחילוט המבוקש ובמסגרת גזר הדין, שניתן ביום 3.4.06, חולט הרכב וכחלק מגזר הדין.

8.         הטעות האמורה נעלמה תחילה מעיני המבקשת, אולם לאחר שתיק המשטרה הוחזר לתחנת המשטרה עם הדיווח על תוצאות ההליך, הפנה רשם התחנה את תשומת לב המבקשת לטעות שנפלה.

9.         מדובר ברכב ששימש לביצוע עבירות סמים, העברת סמים ב - 20 - 15 הזדמנויות ובעת מעצרו של המשיב, נתפס עם 2.5 ק"ג הירואין.

10.        מדובר בטעות הקלדה.

11.        ערעור של המשיב לביהמ"ש העליון על חומרת העונש (ע"פ 4141/06) נדחה.

ד.         עיקר טענות המשיב:

12.        הבקשה הוגשה כשנה וחצי לאחר הרשעתו של המשיב בבית המשפט וכחודשיים לאחר מועד דחיית ערעורו בבית המשפט העליון.

13.        משדחה בית המשפט את בקשת המבקשת לתיקון טעות, החזיקה המבקשת ברכבו של המשיב שלא כדין ופגעה בזכות קניין.

14.        אופן התנהלות המבקשת מצביע על חוסר תום לב ועל רצונה להכשיר בדיעבד את החזקתה ברכב  שהייתה שלא כדין.