1.
ההליך
בפניי תביעה בה עתרו התובעות למתן צו מניעה קבוע, אשר יאסור על הנתבעים לייבא, להזמין, למכור או לשווק שדכנים ומחררים, הנמכרים באריזות, המפרות, לפי הנטען, זכויותיהן בהן. כן עתרו התובעות, לחייב הנתבעים במתן חשבונות, הנוגעים למכירות מוצרים על ידם באריזות הנטענות כמפרות, ולתשלום פיצוי על פי אותם חשבונות, בעילות גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט ועוד.
2.
העובדות
א. התובעות 1 ו-2 (להלן: "
קנגרו") הינן שותפויות עסקיות, הרשומות בהודו, אשר עיקר עיסוקן בייצור ובשיווק ציוד משרדי. קנגרו מייצרת, בין היתר, שדכנים ומחררים הנמכרים בישראל תחת השם
Kangaro. תובעת 3 (להלן: "
חאן") הינה חברה בע"מ הרשומה בישראל, העוסקת, בין היתר, בייבוא ובשיווק ציוד משרדי. חאן הינה נציגתה של קנגרו בישראל (לטענת התובעות, עליה חולקים הנתבעים, מדובר בנציגה בלעדית).
ב. נתבעת 1 (להלן: "גארד"), הינה חברה רשומה בישראל, אשר עיסוקה מכירה ושיווק ציוד משרדי. נתבעים 2-3 הינם בעלי מניות ומנהלים בגארד.
ג. בשנים 1998 ו-1999 ייבאה גארד, בשני משלוחים (ת/10), ציוד משרדי מן הסוג המיוצר על-ידי תובעות 1 ו-2 ומשווק על-ידי תובעת 3, ומכרה אותו לחנויות לציוד משרדי.
ד. עד שנת 1996 שווקו מוצרי קנגרו בארץ באריזות, אשר חזיתן היתה כדלקמן: שני השליש העליונים של חזית האריזות צבועים בצבע ורוד; השליש התחתון בתכלת; בפינה הימנית למטה צויר ריבוע שחור; המרובעים הצבעוניים היו מוקפים במסגרת בצבע לבן; בפינה הימנית התחתונה של האריזה הופיע ציור המוצר שבתוכה, בצבע לבן; מצד שמאל למעלה הופיע הסימן Kangaro; בפינה השמאלית למטה - שם הדגם המורכב מאותיות לועזיות ומספרות (להלן: "ה
אריזות המקוריות הישנות"). החל משנת 1996, שווקה קנגרו מוצריה בארץ באריזות, אשר חזיתן הינה כדלקמן: שני השליש התחתונים של האריזה צבועים בז' והשליש העליון - סגול, והריבוע השחור בפינה הימנית למטה הושמט. כמו כן, שם הדגם הוצמד לשם הסימן, מתחתיו, וציור המוצר מופיע כיום בשחור (להלן: "
האריזות המקוריות החדשות") (ראה ת/2, ת/3 ונספח ט' לתצהיר עדותו הראשית של מר יצחק נימן, מטעם התובעות). האריזות המקוריות הישנות והאריזות המקוריות החדשות, יכונו להלן יחד "
אריזות התובעות".
ה. המוצרים אותם ייבאו ושיווקו הנתבעים, היו נתונים באריזות, אשר השליש התחתון שלהן היה צבוע ורוד; שני השליש העליונים תכול; בפינה הימנית למטה הופיע ריבוע שחור; ציור המוצר, בלבן, בפינה הימנית התחתונה; שם הדגם, המורכב ממספרים ומאותיות לועזיות, בפינה השמאלית למטה; שם המוצר בפינה השמאלית למעלה; ושם היצרן (
Pentex) בפינה הימנית למעלה (ת/1) (להלן: "
אריזות הנתבעים").
ו. ביום 13.7.98 הגישו התובעות בקשה למתן סעדים זמניים (בש"א 104924/98) וביום 1.9.98, לאחר דיון בה במעמד הצדדים, נדחתה בקשתם.
3.
פלוגתאות
א. האם לתובעת 3, כיבואן, עילת תביעה כנגד מי מהנתבעים?
ב. האם למי מהתובעות עילת תביעה אישית כנגד מי מנתבעים 2 או 3?
ב. האם בשיווק ובמכירת מוצרים באריזות הנתבעים, בוצעה על ידי מי מהם עוולת גניבת עין?
ד. האם לתובעות עילה בעשיית עושר ולא במשפט?
ה. האם הפרו הנתבעים זכויות יוצרים של התובעות?
ו. האם הוכיחו התובעות נזקיהן?
4.
תמצית טיעוני הצדדים
:
א. אליבא דתובעות, הנתבעים מוכרים מוצרים באריזות הדומות לאריזות בהן משווקות התובעות מוצריהן, עד כדי להטעות. לטעמן, הן הוכיחו את המוניטין הרב של מוצריהן, את הדמיון הרב בין אריזות הנתבעים לבין אריזות התובעות, וכן, כי לקוחות הוטעו, או עשויים היו לטעות, לחשוב שהמוצרים המיובאים על-ידי הנתבעים הינם מוצרי התובעות. כמו כן, טוענות התובעות, כי הנתבעים התעשרו שלא כדין, על חשבונן, ממכירת המוצרים הללו. עוד טוענות הן, כי אריזות התובעות עוצבו על-ידן, וכי הנתבעים, בעשותם שימוש בחלק ניכר מן האלמנטים הייחודיים של אריזות אלו, הפרו זכויות היוצרים שלהן באריזות התובעות. לעניין נזקיהן, טוענות התובעות, כי היקף מכירת מוצרי הנתבעים משקף את אובדן מכירות מוצריהן, וכי הוכח, שהנתבעים ייבאו מוצרים בסכום של 203,468 ש"ח, לפחות. לחילופין, זכאיות התובעות, לטענתן, לפיצוי ללא הוכחת נזק, מכח אנלוגיה לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 ומכח פקודת זכויות יוצרים, 1924 (סעד שלא נתבקש בכתב התביעה).
ב. ואילו לטענת הנתבעים, לתובעת 3 אין כל עילת תביעה כלפיהם, שכן, היא אינה בעלת הזכויות באריזות התובעות. עוד טוענים הנתבעים, כי התובעות זנחו בסיכומיהן טענותיהן כנגד נתבעים 2-3, לא הוכיחו אותן ועל כן, דין תביעתן נגדם להדחות. לגופו של ענין, טוענים הנתבעים, התובעות לא הוכיחו זכותן באריזות התובעות, לא הוכיחו מוניטין הקיים להן באריזות אלו, ואף לא הוכיחו העתקתן. כמו כן, לא הוכח חשש הטעיה. לגבי העילה של עשיית עושר ולא במשפט, טוענים הם, כי לא הוכחו התנאים שנקבעו בפסיקה לקיומה של עילה כזו, מה גם שהתובעות לא הוכיחו כי נגרם להן חסרון כיס כלשהו, כתוצאה ממעשי הנתבעים. אשר לזכויות היוצרים להן טוענות התובעות, טוענים הם, כי האריזות מהוות מוצר תעשייתי שנועד לשכפול תעשייתי, ולכן, הן טעונות רישום כמדגם, ואינן זכאיות להגנת זכויות יוצרים, וממילא, אף לא הוכח כי אריזות התובעות מהוות יצירה מקורית. לעניין הנזק, טוענים הנתבעים, כי התובעות לא הוכיחו זכותן לסעדים להם עתרו, ובמיוחד, לא הוכיחו זכות כלשהי לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק ו/או להשבה בעילה של עשיית עושר.