לא ניתן להסיק משמו של העסק "רכב פנחס ובניו" על שותפות הילדים בו

העובדות

1.         ביום 7/10/04 התקשרה התובעת בהסכם לרכישת זכות ציבורית למונית (להלן: " ההסכם", צורף כנספח "א" לכתב התביעה). ההסכם הינו בין התובעת - הקונה (להלן : " התובעת") לבין מיכאלי פנחס, המוכר (הנתבע 2, להלן : " פנחס").

            ההסכם נערך על גבי נייר הנושא בכותרתו את השם: " רכב פנחס ובניו", הנתבעת 1.

2.         לטענת התובעת, התמורה הכספית שנקבעה עבור הזכות הציבורית עמדה על סך של 157,000 ש"ח, ושולמה במלואה לפנחס. כמו כן נקבע בין הצדדים כי הזכות הציבורית תימסר לידי התובעת עד ליום 7/12/04.

3.         במהלך חודש דצמבר 2004, ובטרם קיבלה התובעת לידיה את הזכות הציבורית, התחוור לה, לטענתה, כי נפלה קורבן למעשה תרמית והונאה: פנחס נעצר על ידי משטרת ישראל בחשד לזיוף שוברי תשלום למשרד התחבורה והנפקת מספרים שאגרתם כלל לא שולמה. ואכן, ביום 28/9/05 הורשע פנחס בפלילים (ת.פ 483/04 מדינת ישראל נ' פנחס מיכאלשוילי , להלן : " התיק הפלילי") ונדון לשמונה שנות מאסר בפועל, שנת מאסר למשך 3 שנים ממועד שחרורו וקנס בסך 2,000,000 ש"ח או שנתיים מאסר תמורתו.

התביעה שבפניי וטענות התובעת

4.         מכיוון שהתובעת שילמה, לטענתה, את מלוא התמורה המוסכמת בהסכם ולא קיבלה לידיה את הזכות הציבורית, הוגשה התביעה שבפניי כנגד שישה נתבעים: רכב פנחס ובניו; פנחס; וארבעת ילדיו של פנחס, הם הנתבעים 3-6 (להלן: " עומר", " שבתאי", " יוסי" ו" אילנה", הנתבעים 3-6 יכונו " הילדים", הנתבעים 3-5 יכונו " הבנים ").

5.         לטענת התובעת, הנתבעים 2-6 כולם עבדו בעסק המשפחתי "רכב פנחס ובניו" אשר עסק, בין השאר, בתיווך, מכירה, קנייה והשכרת זכויות ציבוריות (להלן: " העסק"). ההסכם שנכרת הינו בין התובעת לבין העסק, כפי שניתן ללמוד מהנייר עליו נחתם ההסכם. מוסיפה התובעת וטוענת כי העסק מנוהל בצורה של שותפות, ולאור סעיפים 14 ו - 20 ל פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה - 1975, (להלן : "פקודת השותפויות"), יש לחייב את פנחס וילדיו בחוב השותפות לתובעת, קרי השבת כספי התמורה לידי התובעת.

            בנוסף ולחלופין טענה התובעת שהילדים כולם נהנו מהכנסות העסק, ולפיכך גם אם יקבע שלא התקיימה שותפות בין פנחס לילדיו, אזי יש לחייבם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

6.         לביסוס טענותיה בדבר מעמדם של הילדים בעסק וקיומה של שותפות, הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית מטעם הגב' עו"ד שרון שנסי (להלן : " שרון שנסי"); אביה, מר יוסי שנסי (להלן: " יוסי שנסי") ; ורפי כהן (להלן: " רפי"). במסגרת תצהיריהם (ת/1; ת/3; ת/4) פרטו אלו את מעורבותם של הילדים בעסק וציינו כי " העסק המשפחתי עבד כמקשה אחת באמצעות כל בני המשפחה". תצהירים אלה הוגשו בנוסף לתצהיר בעלה של התובעת, מר דניאל סינוואני (להלן: " דניאל"), אשר העיד בין השאר על נסיבות כריתת ההסכם. יצויין כי התובעת לא הגישה תצהיר מטעמה ולא העידה במשפט זה.

גרסת הנתבעים

7.         פנחס לא הגיש כתב הגנה ולפיכך ביום 13/11/06 ניתן פסק דין כנגדו על מלוא סכום התביעה. הנתבעת 1, "רכב פנחס ובניו", אינה אישיות משפטית ולכן לא הוגש כתב הגנה מטעמה, ולמעשה יש להסיר את הנתבעת 1 מכתב התביעה.

8.         הילדים הגישו כתב הגנה וטענו לחוסר יריבות: לטענתם, ההסכם, ככל שנכרת, נכרת בין התובעת לבין פנחס בלבד. הילדים לא התחייבו במאום כלפי התובעת ולא קיבלו ממנה דבר.

9.         במסגרת סיכום טענותיהם, ובמענה לטענות בדבר קיום שותפות בינם לבין פנחס, ציינו הבנים כי  עבדו בעסק כשכירים בלבד, בעוד הבת אילנה כלל לא עבדה בעסק; כי לא היו מעורבים בניהול העסק ובענייניו הכספיים, הניהול היה נתון כל כולו בידי אביהם פנחס, ובמיוחד אמורים הדברים לגבי רכישה ומכירה של זכויות ציבוריות; כי בעת שנעצר פנחס נערכה חקירה מקיפה, הכוללת את חקירת הילדים במשטרה, ובסופו של יום אלה האחרונים נוקו מכל חשד וכתב האישום הוגש כנגד פנחס, ופנחס בלבד. לפיכך מבקשים הילדים לקבוע כי אין בשותפות עסקינן ובעל הדין היחיד של התובעת הינו פנחס.

10.       לתמיכה בטענה זו מפנים הילדים בין השאר לנוסח ההסכם ולחתום עליו, פנחס בלבד;  להיות פנחס, באופן אישי, המוטב בשיקים אשר נמסרו על ידי התובעת במסגרת העיסקה; לעדותו של דניאל במשטרה (נספח ד' לתצהיר שבתאי), שם בחר הוא להתייחס לפנחס בלבד ולא לילדים, וציין שההסכם נכרת עם פנחס.

ההליכים בתיק זה

11.       עוד בטרם החלו להישמע הראיות בתיק זה, הוגשו על ידי הצדדים מספר בקשות, וביניהן בקשת הילדים לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם; בקשת התובעת לעיכוב יציאה מהארץ כנגד הילדים;  בקשות בנושא שאלונים וגילוי מסמכים.

            הצדדים לא הצליחו לגשר על המחלוקות ביניהם ובקדם המשפט אשר התקיים בפני כב' השופטת גרוסמן ביום 10/7/05, ציינה היא : " לטעמי המחלוקת היחידה בין הצדדים היא סוגיית היריבות" (עמ' 2, שו' 18).

12.       ואכן, במסגרת דיוני ההוכחות לובנה בעיקר שאלת היריבות וקיומה של השותפות: מטעם התובעת העידו דניאל, שרון שנסי, יוסי שנסי, רפי  ורואה חשבון אשכנזי (להלן: " אשכנזי"), אשר העיד בנוגע לטפסי 106 שהוגשו על ידי הבנים; ומטעם ההגנה העידו הילדים כולם.