אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביטול הסכם הצטרפות למועדון חברים שהוכח כי הינו למעשה משחק פירמידה

ביטול הסכם הצטרפות למועדון חברים שהוכח כי הינו למעשה משחק פירמידה

תאריך פרסום : 08/07/2007 | גרסת הדפסה

ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
1623-07
05/07/2007
בפני השופט:
רם וינוגרד

- נגד -
התובע:
1. נתיב רחל
2. נתיב משה

הנתבע:
1. ספרינגסופט איכות חיים בע"מ
2. ישראל שירן
3. עו"ד יעקב פיגדור

פסק-דין
  1. התובעים התקשרו בהסכם לרכישת מכשיר לריכוך מים עם הנתבעת 1. במועד חתימת ההסכם חתמה התובעת 1 גם על בקשת הצטרפות כחברה במועדון חברים בשם "איכות חיים". לטענת התובעים, התברר להם, בדיעבד, כי המכשיר שנמכר להם אינו חוקי לשימוש בישראל, וכי המועדון אליו הצטרפו אינו אלא "משחק פירמידה" במסווה. לפיכך דורשים התובעים כי החוזה יבוטל וכי כספם יושב להם. לטענתם יש לחייב את הנתבעים יחד ולחוד: את הנתבעת 1 כמי שעמה התקשרו בחוזה; את הנתבע 2 כמי שיצר בפניהם מצג שווא בנוגע לעסקה והיטעה אותם לחשוב כי מדובר בעסקה חוקית ועסקית; ואת הנתבע 3 כמי שהכסף שולם לו (הטענות כנגד הנתבע 3 לא הובהרו היטב בכתב התביעה, ואף בדיון לא חרגו אלא במקצת מהטחת האשמות והרמת קול).
  1. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 16.10.06 שולם על ידי התובעים סכום של 12,750 ש"ח לנתבעת 1 וזאת עבור חבילת מוצרים שפורטה במסמך עליו חתמה התובעת ובהזמנה, שגם עליה חתמה התובעת. חבילה זו כללה מכשיר לריכוך מים על כל הנלווה לו. כמו כן, חתמה התובעת, באותו מועד, על "בקשת הצטרפות" למועדון "איכות חיים", במסגרתה הועמד הסכום לתשלום על 4,680 ש"ח. טופס בקשת ההצטרפות מחולק לשלושה חלקים, כאשר החלק השני מוכתר בכותרת "הסכם נאמנות לצורך העברת תשלומים לזכאים". כותרת זו מאופיינת באותיות מודגשות שמתחתיהן קו. הסכם הנאמנות מכיל 5 סעיפים המבהירים, בין היתר, כי לצורך ההצטרפות למועדון ממונה הנתבע 3 כנאמן לצורך ניהול חשבון הנאמנות, וכי הנתבע 3 מתחייב לפעול בחשבון הנאמנות על פי תקנון המועדון. בפועל שולם במסגרת ההסכם סכום של 40 ש"ח במזומן ושאר הסכום שולם בהעברה בנקאית כפי שעולה מהקבלה שהוצאה על ידי "נאמנות עו"ד פיגדור - מועדון איכות חיים".
  1. התובעים טענו בכתב התביעה כי הגיעו למקום בו נערך האירוע במסגרתו חתמו על המסמכים לאחר שנענו למודעה שהבטיחה הכנסה נוספת מעבודה. במקום הובהר להם כי אם יצטרפו למועדון, יוכלו לשווק את המוצר (הוא מכשיר טיהור המים על כל הנלווה לו) ולזכות בהכנסה נוספת עבור כל לקוח שירכוש את המכשיר. לטענתם לא היו מצטרפים למועדון המוצע אילמלא הציג בפניהם הנתבע 2, המוכר להם אישית מאזור מגוריהם, מצג ולפיו מדובר בעסקה מוכרת ואמינה, שרבנים חשובים נתנו את הסכמתם לה. כן טענו התובעים כי בדיעבד התברר כי שיווק מכשיר מסוג זה אסור על פי דין בישראל, וממילא מדובר בחוזה בלתי חוקי שהוא בטל. ה"מועדון", כך הטעימו התובעים, אינו אלא "משחק פירמידה", במסגרתו זוכה כל חבר לתגמולים בהתאם לצירוף חברים נוספים. גם הסכם זה בטל, הן בשל אי החוקיות שדבקה במכשיר והן בשל היות הסכם מעין זה נוגד את תקנת הציבור.
  1. טענותיהם של התובעים בנוגע לאי החוקיות הכרוכה בעסקה, בדין יסודן. תקנה 3ב לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), תשנ"ח-1998 קובעת כי "לא ישווק ולא יתקין אדם מחליף יונים ביתי". "מחליף יונים" מוגדר בתקנה 1 לתקנות "מתקן או מתקנים לריכוך ולהוצאת מינרלים ממים...בשיטת  חילוף יונים על גבי שרף, המייצר תמלחת בתהליך רענונו". בפועל התברר כי כבר ביום 30.6.05 נשלח מכתב למנהל הנתבעת 1 ובו הובהר כי שיווק המכשירים נשוא התביעה הוא בניגוד לתקנה 3ב לתקנות. על אף האמור במכתב זה המשיכה הנתבעת 1 במלאכת השיווק, כאשר הנתבעים 2 ו-3 אף לא הכחישו בכתבי טענותיהם את הטענה לפיה שיווק זה היה מנוגד לחוק. הנתבע 3 טען בדיון בלשון רפה כי קיימת מחלוקת אפשרית לגבי טענה זו, אולם טיבה של המחלוקת לא הוברר כלל. לא למותר לציין כי תקנה 4 לתקנות קובעת כי "העובר על הוראות מהוראות תקנות אלה, דינו - כאמור בסעיף 20כא לחוק". סעיף 20כב לחוק המים התשי"ט-1959 משית קנס של 350,000 ש"ח בגין עבירה מעין זו, ואף עונש מאסר בגין עבירה מתמשכת מסוג זה. ממילא עולה כי החוזה, בו התיימרה הנתבעת 1 להכניס את התובעים לתוך מעגל רוכשי המכשיר ואף משווקם, אינו אלא חוזה המנוגד לחוק, שעלול היה לגרור את התובעים לכדי ביצוע עבירות שקנס ומאסר בצידן. מאחר וחוזה בלתי חוקי דינו להיות מוכרז כבטל מעיקרו (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973), ומאחר ובמקרה דנא אי החוקיות שדבקה בחוזה היא מהסוג המהותי, המקים עילת בטלות על פי דין (השוו ע"א 533/80 אדרעי נ' גדליהו, פ"ד לו(4) 282, 293 ורבים אחרים), יש לקבוע כי החוזה שנכרת בין הצדדים - בטל.
  1. מעבר לנדרש אעיר כי יש טעם רב גם בטענה כי החוזה הנוגע להצטרפות למועדון החברים מנוגד לתקנת הציבור. עיון בתיעוד שהוצג בפני בית המשפט מביא למסקנה כי בפועל אין המדובר אלא בסוג של "משחק פירמידה". אף כי מתקנון המועדון, שצורף לכתב ההגנה של הנתבע 3, ניתן לדלות (בקשיים רבים) את המסקנה כי מדובר בהתקשרות חוזית לצורך מכירת מוצרי הנתבעת 1 (כך ניתן להבין בעקיפין מההגדרה שבסעיף 3.2 לתקנון ומהאמור בסעיף 16 לו), הרי שספק אם התקנון הוצג בפועל בפני התובעים. מכל מקום, הלשון המעורפלת עד מאוד של התקנון, כשהיא מצטרפת ל"בקשת ההצטרפות" עליה חתמו התובעים, שאינה מגלה ולו ברמז מה מטרתו האמיתית של המועדון, תורמת אף היא למסקנה כי מדובר במשחק פירמידה. כך הם פני הדברים גם לנוכח האמור בסעיף 14.1 לתקנון, שם נמצאת התייחסות לחבר המועדון "כמי שמשתתף בפעילות המועדון לשם הנאה ושעשוע באופן אקראי בלבד", וכן כמי שמשתתף ב"משחק". בהתקיים נסיבות אלה, ומאחר ותורף העסקה לא היה אלא קבלת תגמולים ממצטרפים חדשים, יש לומר כי המדובר בעסקת פירמידה המהווה חוזה המנוגד לתקנת הציבור (השוו ת.ק. (חיפה) אלמקייס נ' אלפא קלאב, דינים-שלום יז 215; ת.א. (הרצליה) 3893/03 בויטוב נ' פיגדור, תק-של 2005(3) 600).
  1. מכאן כי לו היתה התביעה נמסרת כדין לנתבעת 1, היה מקום לחייבה במלוא סכום התביעה. דא עקא שהתביעה שנשלחה לנתבעת 1 חזרה כאשר על ההזמנה נרשם "לא ידוע", וחזרה גם בפעם השניה עם מכתב של מי שהיה בשעתו מנהל החברה, הטוען כי אין לו קשר עמה מאז חודש אוגוסט 2006. מנהל זה לא נתבע באופן אישי. מכתב ההגנה של הנתבע 3 נמצאנו למדים כי כנגד הנתבעת 1 הוגשה בקשת פירוק בבית המשפט המחוזי בחיפה, וממילא היה מקום להמציא את התביעה לידי המפרק (מה גם שיש להניח כי ההליכים כנגד הנתבעת 1 עוכבו במסגרת החלטת בית המשפט של הפירוק).
  1. הנתבע 2 טען כי לא היה גורם משמעותי בהתקשרות התובעים בחוזה, ובפועל ישבה איתם סוכנת שהיא ששכנעה אותם להתקשר בהסכם. הוא הודה כי שימש בתקופה הרלוונטית כמנהל מחלקת הדרכות בנתבעת 1, והסביר כי מדובר במי שתפקידו להסביר למשתתפים כיצד להעביר הדרכות וכיצד לשכנע אחרים להצטרף למעגל הרוכשים. הנתבע 2 טען גם כי לא ידע כי מדובר במוצר בלתי חוקי. הוא אישר כי אמר לבני הזוג שהרב מרדכי אליהו אישר את השימוש במכשיר זה. התובעים, לעומתו, טענו כי הנתבע 2 דיבר עמם בפועל, סיפר להם כי אביה של התובעת 1 התעניין באופן חיובי במכשיר, ואף הציע לשכנעו לרכוש מכשיר כדי שהתובעת תזכה באחוזים מהמכירה. התובעת הבהירה כי מעורבותו היא שהשפיעה על בני הזוג לרכוש את המכשיר.
  1. מדברי הנתבע 2 עולה כי במועד הרלוונטי לתובענה הוא נשא בתפקיד שפועלו המעשי אינו אלא הכנסת אנשים נוספים למעגל מכירת המכשירים, ולכל הפחות - הדרכתם בדרך זו. כן עולה כי שוחח עם התובעים באותו הערב. על פני הדברים נראה כי התובעים, זוג צעיר וחסר נסיון, הושפעו מהמלצת אדם המוכר להם אישית, והממלא תפקיד משמעותי במהלך שיווק המוצר. כזכור, התובעים חפצו להשתלב במערך שיווק המכשירים, מתוך תקווה להכנסה נוספת. לכך יש לצרף את העובדה כי הנתבע 2 התייחס לעמדת הרב אליהו בנוגע למכשיר, ובכך יצר, לכל הפחות, מצג המוסיף למהימנות העיסקה.
  1. מאחר והגעתי לכלל מסקנה כי שיווק המכשירים היה נגוע באי חוקיות, הרי שבמתן יד להעדר חוקיות מעין זה ובהפצתו, יש משום מעשה פסול. המעט שניתן לומר הוא כי מעשיו של הנתבע 2, ששימש כמנהל מחלקת ההדרכות בנתבעת 1, עולים כדי רשלנות ומצג שווא רשלני. מעשיו מהווים הפרת חובת הזהירות של בעל מקצוע בתחום "מומחיותו", כאשר כלל הוא כי התנהלות מעין זו יש בה כדי להטיל אחריות בנזיקין על בעל מקצוע היוצר מצג שווא בעיני הלקוח בתחום מומחיותו (המ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1338; ע"א 86/76 עמידר נ' אהרון, פ"ד לב(2) 337; ע"א 5302/93 בנק מסד נ' לויט, פ"ד נא(1) 68; והשוו רע"א 378/96 וינבלט נ' בורנשטיין, פ"ד נד (3) 247). בהעברת ההדרכות או ההנחייה בנוגע להן יצר הנתבע 2 מצג לפיו מדובר במכשיר אמין, מוכר, ובעיקר - מתאים לשימוש במדינת ישראל. הטענה בדבר אי ידיעת החוק אינה פוטרת אדם מאחריות, לא במישור הפלילי ולא במישור האזרחי, והדברים קל וחומר במי שעוסק בשיווק מוצר בלתי חוקי, שקשה להעלות על הדעת כי ניתן יהיה לקבל מפיו את הטענה שלא היה מודע לחוסר החוקיות הטמון בו. בנסיבות אלה, עצימת העיניים (לכל הפחות) בנוגע להעדר החוקיות שבשיווק המכשיר, עולה גם כדי חוסר תום לב במשא ומתן. הפרת החובה לנהוג בתום לב עולה כדי הטעיה כמובנה בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ומהווה חובת גילוי "לפי דין". בפרט כך הוא הדבר כאשר נראה בבירור כי צד למשא ומתן לכריתת חוזה הונע להתקשר בחוזה בעקבות אי הגילוי (ע"א 9019/99 קיסטלינגר נ' אליה, פ"ד נה(3) 542, 546; ע"א 3912/90 Eximin S. A. נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל, פ"ד מז(4) 64, 78). לענין זה אין כל חשיבות לעובדה כי הנתבע 2 עצמו לא היה אמור להיות הנהנה העיקרי מתוצאות ההסכם (ראו ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673, 704). מכל מקום, לצורך ביסוס העוולות הנזיקיות שאוזכרו לעיל, לא נודעת כל חשיבות לשאלת הרווח שהפיק הנתבע 2, או שלא הפיק, כתוצאה מהעסקה בה התקשרו התובעים.
  1. מעבר לנדרש אציין כי למרבית הדעות פעולה בתום לב אינה שוללת את האפשרות לביטול חוזה מכוח הטעיה, כמובנה בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (ראו ד' פרידמן ונ' כהן חוזים (תשנ"א) 784; נ' זלצמן "הצהרה כוזבת רשלנית בשלב משא ומתן לכריתת חוזה" עיוני משפט ח (תשמ"א) 55, 61- 62; אך עיינו ע"א 338/85 שפיגלמן נ' צ'פניק, פ"ד מא(4) 421, 426 ולעומתו ע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309, 327).
  1. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה לפיה הנתבע 2 היה גורם משמעותי בהתקשרותם של התובעים בהסכם, וכי הוא חב בתשלום הנזק שנגרם להם בעקבות ההתקשרות  בהסכם לרכישת המכשיר ובהסכם להצטרפות למועדון גם יחד, וזאת מכח דיני החוזים והנזיקין גם יחד.

12.  הטענות כלפי הנתבע 3 לא בוססו דיין. אין כל מחלוקת כי הנתבע 3 לא היה נוכח במועד חתימת ההסכם. הקביעות שניתנו בעניינו במסגרת פסק הדין בענין בויטוב נ' פיגדור אינן מחייבות במסגרת הליך זה, מה גם שמקריאת פסק הדין באותו ענין עולה כי בפני בית המשפט עמד מערך ראייתי שונה מזה שהוצג במהלך התובענה שבפני. בעוד שבענין בויטוב נאמר בפסק-הדין כי לא הוצג הסכם הנאמנות, התכבד הנתבע 3 וצירף לכתב הגנתו את הסכם הנאמנות שנחתם בינו לבין החברה הזרה, ממנו עולה כי ההסכם נחתם לצורך תשלום לחברי מועדון ספירנגסופט המנוהל על ידי  הנתבעת 1 וחברה נוספת. הסכם הנאמנות מפנה גם לתקנון המועדון, שצורף אף הוא לכתב ההגנה. כמו כן, בקשת ההצטרפות עליה חתמה התובעת שונה בתכלית  מזו שנזכרה בענין בויטוב, כאשר בבקשה שבפני מובהר היטב כי הסכום הופקד לחשבון נאמנות וכי הנתבע 3 הוא נאמן על פי התקנון. המילה "נאמנות" מופיעה לפחות שש פעמים באותו קטע, ולמילה "נאמן" מספר מופעים דומה. ממילא לא יכולה להישמע טענה מפי התובעים לפיה לא ידעו כי הם חותמים על הסכם נאמנות, שהרי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו (ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591; ע"א 6645/00  שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן, פ"ד נו(5) 365).

  1. לא הוכח בכל דרך שהיא כי לנתבע 3 היה חלק בפעולות הנתבעת 1, או כי תפקידו חרג מתפקיד של מנהל חשבון נאמנות. לא נטען, וממילא לא הוכח, כי הנתבע 3 פעל בניגוד לחובת הנאמנות המוטלת עליו. בנסיבות אלה, ומאחר ולא הוכח אחרת, ומהתיעוד שהוצג בפני עולה, לכאורה, כי תפקידו של הנתבע 3 התמצה בהיותו נאמן עבור הנתבעת 1, אין מקום לחייבו באופן אישי בתשלום כלשהו.
  1. מעבר לנדרש אעיר כי אם בכלל, יתכן שהיה מקום לפתוח בהליך מתאים לצורך בירור הקורות את נכסי הנאמנות. מסעיף 1 לבקשת ההצטרפות עולה פרשנות אפשרית לפיה המצטרף אף הוא נחשב כנהנה לצורך הנאמנות. אם כך הם פני הדברים, ואיני קובע כי אכן כך הוא, הרי שניתן לפתוח בהליך המתאים לפני בית המשפט המחוזי (שלו סמכות השיפוט הייחודית בענייני נאמנות מכח סעיף 37 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979), ולהגיש המרצת פתיחה או הליך מתאים אחר (ראו תקנות 248-249 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) וזאת כדי לנסות ולברר אם נותרו כספים בקופת הנאמנות. לא למותר לציין כי הנתבע 3 טען שבפועל  חבה הנתבעת 1 כספים גם לו כתוצאה מניהול הנאמנות, וממילא ספק אם קיימת תוחלת כלכלית בנקיטת הליכים מעין אלה.
  1. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי הטענות כנגד הנתבע 3 לא הוכחו דיין, ומכל מקום לא הונחה תשתית מתאימה למסקנה לפיה יש להטיל עליו חבות אישית לנזקים שנגרמו לתובעים. יש להצטער על הלשון הבוטה שנקטו התובעים ובני משפחתם כלפי הנתבע 3 במהלך הדיון, כאשר טענותיהם לא הוכחו דיין, וכאשר דרך התנהלות זו חרגה מכללי הנימוס הטוב.
  1. סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעים סכום של 17,430 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישא הנתבע 2 בהוצאות התובעים בסכום של 200 ש"ח. התביעה כנגד הנתבעת 1 נמחקת בהיעדר מסירה. התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים (התובעים והנתבעים 2-3).

ניתן היום, י"ט בתמוז תשס"ז (5 ביולי 2007), בהעדר הצדדים.

                                                                                                            __________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ